שם בית הספר: אולפנת חמ”ד עלמא, ראשון לציון
בימוי, צילום, הפקה ועריכה : אוריה הראל, ליאל מלקם, תמר אדוניה, ליאל גוזלן
קהל יעד:
נוער ומבוגרים
נושאים:
אחרות ושונות
משפחה
ניתוח תוכן
אחרות ושונות: הסרט חושף בפני הצופים בכנות ובישירות את עינב, שמגיל צעיר היא סובלת מדלקת מפרקים, אשר הותירה אותה עם פגיעה פיזית גופנית.
אולם בחירת היוצרות היא לתאר את העשייה המרשימה של עינב מעבר להתמודדות הפיזית. אין בסרט התייחסות (מציצנית) לקשיים, אלא לבחירות שהיא עושה. כך מתחבר הצופה אל עינב ממקומות החוזקה שלה ולא רואה בה “אחרת”, אלא בחורה שלא נכנעת למגבלות שלה ואף מנסה לממש חלומות שאנשים רבים אינם מעזים.
משפחה: עינב מוקפת בבני משפחה אוהבים, וזה ניכר מהתמונות המלוות את הסרט, היא תמיד מחובקת ומחויכת. הסצנה בה האחיינית שלה מאפרת אותה ומספרת כי היא רואה את עיניה הטובות של עינב, מחזקת את נקודת המבט, כי עינב מוקפת באוהבים והם אינם רואים בה אחרת או שונה. עצם העובדה שהיא חיה בסביבתם ומתפקדת כדודה אוהבת, מאפשרת לקרובים אליה לראות בה אישה שלמה ולא את רק את המגבלות. במובן זה, גם חבריה לעבודה רואים בה אדם שלם ויחסם אליה חם ואוהב.
שפה קולנועית: זהו סרט תיעודי שמלווה את עינב במקומות החוזק שלה. הסצנות המצולמות מתארות אותה בעשייה אמנותית, למרות העיוורון, במימוש חלום באולפן וביצירת מזור לאחרים באמצעות רקיחת משחות לריפוי. במובן זה, הסרט מבוים ומצולם בעין אוהבת ומתוך הערכה ולא מתוך תחושת כבדות. הצבעים בו שמחים והסיטואציות מתארות חיים בעין חיובית. נראה כי היוצרות בחרו להצביע על היכולת של עינב ועל נקודת המבט שלה ולא צללו אל הקשיים, שסביר להניח שישנם.
שאלות מנחות:
- מדוע לדעתך הסרט נפתח ומסתיים בתמונות סטילס של עינב מסיטואציות שונות בחייה?
- איזה רגש מתעורר בתוכך בצפייה בסרט? אילו רגעים בסרט מחזקים רגש זה?
- מדוע לדעתך מוזכרות שתי הידועניות (=סלבריטאיות), אודיה קורן ואיה כורם בסרט. מה הן באות לייצג?
- שני סרטי גמר נוספים עוסקים במתמודדים עם לקות ראייה:
“עינייך עצומות לרווחה” “והולכתי עיוורים בדרך”.
מהו הרעיון המשותף לשלושת הסרטים ביחס להתמודדות עם מוגבלות? והיכן נמצא השוני לדעתך?
עינייך עצומות לרווחה:
והולכתי עיוורים בדרך:
- האם יש בקרבתך נערים/נערות המתמודדים עם מוגבלות חיצונית שניתן לראות אותה? מה הם מלמדים אותך?
