ישיבה תיכונית חמ”ד אורט קריית גת
בימוי, צילום, הפקה ועריכה : אלחנן פיטיגו, אליאב סויסה, ידידיה מלסה
קהל יעד:
נוער ומבוגרים
נושאים:
שורשים
זהות דתית
ניתוח תוכן
שורשים: הסרט עוסק במספר מעגלים: זהות אישית, משפחתית, דתית ואף לאומית. גיבורי הסרט, שהם אף יוצריו, הם צעירים לקראת סיום התיכון ומצויים במרכזו של תהליך העוסק בשאלת השייכות שלהם למשפחה ולרקע ממנו הגיעו ולכן הצופה נחשף לשלושה דורות, לדור הסבים, שחלקם קייסים, לדור ההורים שנאמנים לעולם האתיופי, הדתי והישראלי, ולדור הצעירים שנעים לאורך הסרט בתוך קונפליקט של שייכות. אבותיהם עשו הרבה על מנת להשתלב, ואילו הם, שחיים בביטחון חברתי וכלכלי, כבר לא מרגישים צורך להשתלב, אלא להיפך, הם פונים בחזרה למסורת האפריקאית המיוצגת על ידי זמרים ששרים היפ-הופ וכדומה. החיבור לזהות זו נעשה לאחר ובעקבות הירצחו של סלומון טקה על ידי שוטר בקיץ 2019. מאורע זה הניע הפגנות רבות של בני הקהילה האתיופית כשהם טוענים לגזענות על ידי החברה הישראלית וגורמי אכיפת החוק בה. אירוע זה שהשפיע על תהליך ההתבגרות של הנערים המתארים את החיפוש שלהם אחר זהות שחלקה מחוברת לשורשים האתיופיים, ולחלקה לתרבות המערב.
זהות דתית: גיבורי הסרט לומדים במוסד דתי ומשפחותיהם דתיות, אך הם מתארים תהליך של השלת הסממנים הדתיים שקשרו אותם לציונות הדתית כמו הורדת הכיפה וחבישת כובע וגזירת השיער באופן שלא מקובל בבית ספר דתי. שני האבות המתראיינים מספרים על השורשים הדתיים שהיו מנת חלקם עוד באתיופיה ומצרים על כך שהבנים בוחרים בעולם ערכים שאינו תואם את העולם הדתי. נראה על פי הסרט שהאבות גאים במהלך שהם עשו, החל מהעלייה לארץ, היטמעות בחברה הדתית הישראלית,, שירות צבאי ויצירת חיים משמעותיים בישראל. אולם הבנים קוראים תיגר על כל אלו ומוצאים עצמם מזדהים עם דמויות אפרו- אמריקאיות מפורסמות, רק משום שהחלו את חייהם מלמטה והצליחו מאד, ושאלת הזהות הדתית לא עומדת בקנה אחד עם דמויות אלו שהן מקור להשראה עבור הצעירים.
שפה קולנועית: הסרט נפתח בקונפליקט כבר באקספוזיציה: גיבור הסרט מתגלח ומצלם עצמו כאשר ברקע מוסיקת היפ הופ, ומיד לאחר מכן שני הגיבורים צועדים בישיבה כאשר על הקיר כתוב הפסוק “עץ חיים היא למחזיקים בה”. חיבור זה משקף את המתח בו הם חיים, בין העולם השורשי האתיופי, לעולם המערבי-אמריקאי ובין העולם הדתי. זו תנועה שבאה לידי ביטוי בסרט בסצנות שונות: אוסף הנעליים, צילום הסב הקייס וצילום שני האבות בתוך העולם שלהם.
שאלות מנחות:
- “הדור של היום זה לא מה שהיה פעם” (אבא של ידידיה אומר בסרט). למה הוא מתכוון לדעתך?
- מדוע לדעתך מתאר אחד הגיבורים שאביו לא המשיך בדרכו של הסבא, הקייס, והלך ללמוד בישיבת הסדר?
- מה מסתתר מאחורי שם הסרט לדעתך?
- אביו של אחד הגיבורים שהקים את המתחם להיכרות עם העדה האתיופית מתאר שזהו מקום ללמד על ערכי העדה. מהם ערכי העדה המוכרים לך?
- יוצרי וגיבורי הסרט טוענים לגזענות בתוך החברה הדתית לאומית ובחברה הישראלית בכלל, אליה נחשפו בעיקר סביב הירצחו של סלומון טקה ז”ל. מה דעתך על אמירה זו? מתוך המפגש שלך עם העדה האתיופית האם אתה מרגיש את הגזענות הזו?
- הסרט “בואי”, הנמצא גם הוא באתר, מתאר קונפליקט של צעירה ממוצא אתיופי עם זהותה. השוו בין שני הסרטים: מהם הפתרונות שהיא מוצאת כדי להתחבר לזהותה לעומת הפתרונות של גיבורי הסרט “צבר שחור”? https://art.hemed.org.il/%d7%91%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%aa%d7%99-%d7%aa%d7%a9%d7%a1%d7%98/
- גיבורי הסרט לומדים המשיכו מהישיבה למכינות קדם צבאיות ומשם ילכו לצבא. נסה לדמיין להיכן ימשיכו להתפתח.
