ישיבת חמ”ד אור תורה נווה שמואל, אפרת
בימוי, צילום, הפקה ועריכה: איתן שפירא, שגיא שכטר, לביא סרן, מעין פואה.
קהל יעד: נוער ומבוגרים
נושאים:
האדם והטכנולוגיה
חברות
ניתוח תוכן
האדם והטכנולוגיה: גיבור הסרט נקרא בשם ‘עידן’ ודי בשם זה כדי להבין את השאלה עימה מתמודד הסרט. אנו חיים בעידן שבו הטכנולוגיה מקיפה אותנו, מקלה על חיינו אך גם מאתגרת אותנו. הסרט נפתח בצורך של הלומדים להשתמש במזגן כדי להקל מעליהם את החום ולאחר מכת החשמל שעידן חוטף, הוא הופך תלוי במכשירים שסביבו, שלא רק מתנהגים על פי ‘הוראות היצרן’ אלא הופכים להיות בעלי תודעה ועמדה. המחשב לא רק מספק ידע אלא מאיץ בעידן לרמות, ואילו הטלפון לא משמש רק לקשר, אלא מייצג עמדה מוסרית. המכשירים יוצאים מהתפקיד שאליו יועדו ומשתלטים על הגיבור. הפיתוי שעידן עומד מולו הוא האם להצליח בחידון בתנ”ך ולזכות בפרס, כאשר המחשב מספק לו את כל התשובות.
העולם מוצף במידע רב ובכוחם של המכשירים, לספק לאדם מידע, אך על פי הסרט, זהו שפע שעשוי גם לייצר בעיה. משום שאם המידע נגיש כל כך, האדם לא מתאמץ לרכוש אותו ולהתייגע בו. ולכן נכנס חידון התנ”ך אל תוך הסרט, שמעבר להיותו טריגר שמייצר קונפליקט, הוא סמל לכך שעל מנת להצליח בו צריך ללמוד והוא מייצג עולם מסורתי שנמשך כבר אלפי שנים ועליו נאמר “והגית בו יומם ולילה” (יהושע א ח).
עידן ניצב מול שתי אופציות: לסמוך על מכשירים ולקבל את הידע מבחוץ ולהצליח, אך להישאר פסיבי בתהליך הלמידה, או ללמוד בכוחות עצמו ולהסתמך על כוחותיו, ואז או שיצליח או שלא.
חברות: הסרט מציג חברות בין התלמידים, אך בהתמודדות מול עצמו עידן נותר לבדו. אמנם הוא משתף את חברו במה שעובר עליו, אך רק הוא מסוגל להחליט כיצד להתמודד מול הפיתוי להצליח בקלות. בסופו של דבר, הבחירה שלו היא ללמוד בעצמו, משום שמעבר לרצון להצליח, ניצבת כאן שאלה מוסרית: האם נכון לנהוג כך כלפי המערכת כולה, ובעיקר מול חברו שמתאמץ מאד ללמוד. תחושת החברות והחובה המוסרית כלפי האחר, היא שמכריעה את עידן בהחלטתו לנסות להצליח בכוחות עצמו.
שפה קולנועית: הסרט נפתח בצילומי תקריב של מכשירים חשמליים, חלקם לצרכי עבודה וחלקם לשעשוע כאשר פס הקול המלווה צילומים אלו, הוא קריאת הפסוק “בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ”. (ירמיהו א ה) חיבור זה יוצר קונפליקט בין דברי הקב”ה לנביא שעליו להיות בתפקיד מוסרי אל מול העידן הטכנולוגי. חיבור בין התנ”ך להווה המודרני, ובין הפסוק שמדבר על שליחות לבין הקולות המכניים של המכשירים. בהמשך הסרט, כאשר המכשירים משתלטים על עידן, סגנון הדיבור שלהם מציג אותם כבעלי אופי, מעין “יצר הטוב” ו”יצר הרע” אל מול ההתלבטות של עידן. בהמשך הסרט, במבחן עצמו, משמשים המכשירים ככלים בלבד להעברת ידע כאשר התלמידים הם אלו ששולטים בהם ולא להפך.
הסרט ברובו מאופיין בצבעי מתכת, ובצבעים קרים (המקרר הכסוף, רוב בגדי הדמויות ועוד) הקושרים את הסרט לז’אנר סרטי המדע הבדיוני, סרטים שעוסקים בתהליכים שעשויים לקרות מתוך ההתפתחות המדעית של העולם.
שאלות מנחות:
- מדוע לדעתך חברו של עידן לא מצליח במבחן?
- מה דעתך על שם הסרט? מה הוא בא לייצג?
- עידן מצליח להשתחרר משליטתם של המכשירים בחייו. אילו מכשירים בחייך, “משתלטים” גם הם עליך, וכיצד? באיזה אופן ניתן לדעתך להחזיר את השליטה לידי האדם?
- עד כמה המסכים משפיעים עלינו? צפו בראיון עם ד”ר חננאל רוזנברג:
“אחד האתגרים של המסכים הוא הגבולות שההורים צריכים לשים לילדים שלהם” – אילו גבולות תוכלו גם אתם לשים לעצמכם, או לילדים הקטנים יותר במשפחה?
- הסרט קורץ בסגנונו לסרטים הידועים שיוצרים ניר גרבר וגלי אדלבאום, שני אנימטורים שמציגים את האדם המודרני אל מול כל המכשירים שסביבו. צפו בסרטון הבא ואפיינו את התמודדותו של הגיבור אל מול כל המכשירים שסביבו:
- הספר “מנותקים” מתאר ניסוי בו בני נוער מתנתקים מהמסך לתקופה ואת חוויתותיהם בעקבות זאת. קראו את הראיון המצורף:
https://www.ynet.co.il/parents/article/bk56xkjoy
האם תרצו לנסות להיות מספר ימים ללא הסלולר?
- להעשרה:
“מהפכת הקשב” – ספרו של מיכה גודמן
“מנותקים” – ספרו של חננאל רוזנברג
