אמי”ת הלל, תשפ”ה
בימוי, צילום, הפקה ועריכה : אילה כהן, אליאן מימוני, שנהב נתן, הדס כהן
קהל יעד:
נוער ומבוגרים
נושאים:
זהות דתית
משפחה
ניתוח תוכן
זהות דתית: מיה ומיכאל מייצגים בחירות שונות מבחינה דתית. מיה מחוברת לדרך הדתית שבה גדלה ואילו מיכאל בוחר להיות לא דתי. המתח מתעצם, כמו בסיפורים רבים שאליהם התוודענו, סביב הטבח שהתרחש בשמחת תורה. הבחירה של יוצרות הסרט למקם את העלילה בדרך לשם, אל המסיבה, רגע לפני שבת, מחזקת את הרגעים הדרמטיים שבהם ניתנת הבחירה לאחים. למיה – האם לשף פעולה, למיכאל – האם להתחרט. הנסיעה מאפשרת את בירור שאלת הכבוד והאכפתיות: האם למיכאל אין כבוד להוריו ולמסורת והאם למיה אין כבוד לאחיה. הסרט לא מכריע בשאלות אלו, אלא מאפשר את הצפתן ואת הבחירה ההופכה של האחים.
משפחה: מעבר לוויכוח שבין האחים, אין ספק כי הם מחוברים בחיבור משפחתי ובעבותות של אחריות. ברגע שמיה שומעת על האירועים היא נוסעת לחפש את מיכאל, למרות חילול החג הכרוך בכך, זוהי הצלת נפשות. נראה מתוך השיחה של האחים כי אין תקשורת ממשית בבית וכי ההורים לא יודעים על הבחירות שעושה מיכאל. בכך הסרט מצביע על פער בין-דורי שמאפיין משפחות רבות, ועל חוסר היכולת לדבר על הבחירות השונות שעושים הילדים. ניכר כי בחירתו של מיכאל מכאיבה להוריו אולם ייתכן ושיחה היתה מאפשרת ידיעה ותחושת יחד. הסרט מתאר מציאות המתרחשת במשפחות רבות, בה יש תקשורת טובה בין האחים אל מול חוסר התקשורת עם ההורים.
שפה קולנועית: הסרט נפתח בתיאור שני עולמות: בית הכנסת והמסיבה, עולמות שבשניהם נראים אנשים שמחים ורוקדים ומעל שתי הסצנות יש פס קול אחד, של השיר “אם ננעלו דלתי נדיבים” (ר’ שלום שבזי, תימן, המאה ה-17). הסצנות קופצניות, הגיבורים שמחים ובתנועה. התנועה נמשכת לאחר מכן עם הנסיעה של הרכב, עד העצירה כאשר הוויכוח מגיע למבוי סתום ולאחריו מיה עם חברותיה במלקט, במצב סטטי וקפוא וחרד. אך כאשר היא מחליטה לקום ולסייע לאחיה, היא חוזרת לנוע ובתנועה הזו היא גם מצילה את חייו. ואם בתחילת הסרט הם חיו בשתי מציאויות נפרדות ויושבים רחוקים ברכב, הרי שבסופו, ידיהם אחוזות יחד.
שאלות מנחות:
- שירו של רבי שלום שבזי פותח את הסרט. מדוע לדעתך בחרו היוצרות לפתוח את הסרט בשיר זה? כיצד המילים קשורות לסרט?
אם ננעלו דלתי נדיבים
דלתי מרום לא ננעלו
אל חי מרומם על כרובים
כולם ברוחו יעלו אל חי
כי הם אלי כיסאו קרובים
יודו שמו ויהללו
חיות שהם רצוא ושבים
מיום בריאה נכללו
גלגל ואופן רועשים
מודים שמו ומקדשים
מזיו כבודו לובשים
אל חי
ובשש כנפיים סביבים
עפים בעת יתגלגלו
יענו בקול שירים ערבים
יחד באותות נדגלו
- השיר “עד אחרי הנצח” מושר בפי שאולי גרינגליק הי”ד שנפל בלחימה בעזה ועם אחותו מיכל. מדוע בחרו לדעתך היוצרות בעיבוד זה?
- אירועי מסיבת הנובה חשפו את החברה הישראלית ובתוכה את החברה הדתית, למספר הגדול של החוזרים בשאלה שהשתתפו במסיבה ועל הניתוק של חלקם מבני משפחותיהם. בכתבה שלפניך “תרקדי את זה” משרטטת העיתונאית בתאל קולמן את הצורך של הדתל”שים לקחת חלק במסיבות הללו, שמהוות תחליף לקהילה שאיבדו עם עזיבתם את הדת. מה דעתך על החיבור הזה שמובע בכתבה?
https://www.makorrishon.co.il/culture/motsash/709411/
- הסרט מתאר לא רק קרע בין אחים אלא גם התגייסות מהירה של מעשה גבורה, שכמותו ראינו ושמענו על אירועי שמחת תורה והלחימה שפרצה בעקבותיהם. איזה סיפור גבורה נגע בך במיוחד? מדוע?
- הסרט נפתח בתיאור האירועים בבוקר שמחת תורה. מה עבר עליך באותו בוקר? האם הוא חוזר אליך במחשבות? האם שיתפת אחרים בני גילך או מבוגרים בתחושותיך?
