ישיבת חמ”ד המתמיד דרכא, קריית שמונה
בימוי, צילום ועריכה :נוריאל עמאר, איתמר רייך, אפק עקיבא, מלך פינקלשטיין
קהל יעד:
נוער ומבוגרים
נושאים:
עושר השמור לבעליו לרעתו
ספר תורה פסול
ניתוח תוכן
עושר השמור לבעליו לרעתו – כבר נאמר בספר קהלת כי “יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ”. את הפסוק הזה מדגים יעקב, גיבור הסרט שאינו רואה כי העושר מפריע לו לראות מהו הדבר הנכון לעשותו. עושרו גורם לו להקשיב רק לעצמו מתוך ראיית עולם צרה ואנוכית. כך היא הסצנה עם מכירת המגרש, שאינו מוכן להוזיל את המחיר, וכך עם ספר התורה. בבסיס שני האירועים ניצב האגו שמקשה עליו לראות את המורכבות. הנצחת אמו בכסף רב היא שעומדת לנגד עיניו, אולם רק כאשר אביו מאיים עליו כי יאבד גם אותו, הוא אולי מבין את מורכבות הדברים ומחזיר את ספר התורה. כאשר הוא עסוק רק באומדם הכספי של החפצים, הוא לא מצליח לראות את תפקידם הערכי והרוחני.
ספר תורה פסול – יוצרי הסרט בחרו ‘לפסול’ את ספר התורה במילה שמייצגת את קונפליקט הסרט. ספר התורה נחשב תשמיש קדושה חשוב ביותר ביהדות ועל כן הוא חייב להיות ללא רבב. פסילתו דווקא במילה המייצגת את העשיר, מייצגת את הקשר שבין ספר התורה לבין מצבו הרוחני של התורם. זו אינה ‘פסילה טכנית’ אלא מהותית. קריאתו התמימה של הילד מוכיחה כי הספר אכן נפסל ומייצגת את התמימות שדרכה ניתן לעתים לראות את האמת.
שפה קולנועית:
התבוננות – יעקב מתבונן בדמותו המשתקפת במראה ובתמונת אמו. שתי השתקפויות אלו אמורות לציין התבוננות פנימית. ההתבוננות בעצמו אמורה לגרום לו להתבונן לתוך נפשו ולבחון את התנהגותו, ובמיוחד לאור דמותה של אמו המתנוססת על המראה ואמורה לציין התוויית דרך. אולם הוא מתבונן ‘חיצונית’ ולכן מקשה את לבו.
הקריאה בתורה – הפסוקים הפותחים את הסרט הם מתוך פרשת כי תשא ומתארים את התרומה לעבודת השם. ספר התורה שתרם יעקב, גם הוא אמור לשמש לקודש, אולם כאשר העשיר עסוק בחיצוניות ולא במהות המצווה, אז “הנגף” עלול לבוא, ועל כך גם מרמז לו אביו.
שאלות מנחות:
- בנתינת תרומה וצדקה, לעתים הנותן עסוק בעצמו ולא במהותה של התרומה. מה דעתך על תרומה לבית הכנסת שמגיעה מכספים מפוקפקים?
- קרא את ראשית הפסוק בקהלת: יֵשׁרָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ:
מדוע מכנה קהלת תכונה זו כ’רעה חולה’? האם תוכל לתאר מקרים בהם
חווית ‘רעה’ זו?
- ‘מקסם העושר’, הוא אחד האשליות שרווחות במין האנושי מאז שחר ההיסטוריה. בני האדם סוברים כי ה’עושר’ יעשה אותם מאושרים. כך מוצג החלום בשיר ‘לו הייתי רוטשילד’ שמאפשר לעשיר להרגיש כי ישיג את העולם כולו באמצעות הכסף ויהיה מאושר. השווה את השיר עם המשפט במשנה מסכת אבות: איזהו עשיר? השמח בחלקו, שנאמר (תהלים קכח) “יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך.”
- בית הכנסת הוא מקום שוויוני לעשיר ולעני- כך היה בכל הדורות.
אולם בכל זאת הסיטואציה המתוארת בסרט שכיחה בבתי כנסת רבים.
האם נתקלת בסיטואציה של אפליה בבית כנסת על רקע מעמד אישי או עושר?
תאר את הסיטואציה (ללא שמות) ותאר מה הרגשת וכיצד הגיבו המתפללים.
