אולפנת הללי לאמנויות, גבעת וושינגטון. תש”פ – 2020
בימוי, צילום ועריכה :פייגי לברטובסקי, ליאת ברקוביץ, שלומציון אוליבן.
קהל יעד:
נוער ומבוגרים
נושאים:
גירושין במשפחה דתית
מתח בין תרבויות
המשפחה ותפקידה בגיבוש הזהות הדתית.
ניתוח תוכן:
גירושין במשפחה הדתית: נושא זה צף בשנים האחרונות בלא מעט סרטי תלמידים ומאפשר את השיח אודות השינוי במבנה המשפחה הדתית. מעבר למשבר שבפירוק הבית באופן כללי, מתווספת בסרט הזה הסיבה, כנראה, לעזיבת האב את הבית, והיא חזרתו בשאלה. העדר כפול זה מציף את הקושי בחיים הרגילים אך החסר מוכפל בחגים המבוססים על קיום מצוות וחוויות משותפות. ערעור המסגרת עבור הילדים הוא כפול – היעדר ונטישת האב את הבית ועזיבת האב את הדת כשהילדים קטנים ובעלי זהות דתית. מתוך שנחשף חלל זה, נאלצת הילדה-הגיבורה ליטול יוזמה ולהפוך לממלאת החלל ולקרב את האב בחזרה.
חזרה בשאלה: הסרט מציף את הכאב שבבחירה שעשה האב משום שאינו מציג את האב בעולם חדש ומלא סיפוק, אלא במקום של ריקנות ובדידות. הוא לא רק הותיר את הדת והמסורת מאחור, אלא אף את משפחתו. הוא לא השכיל לברר את דרכו האמונית מבלי לפגוע בילדיו וברעייתו.
הגיבורים: שני אחים בסרט, בת-שבע ואחיה המתבגר. אך בעוד האח בוחר להתעלם מהמצוקה ולומר בכעס ש”הוא לא יחזור” ומתוך חוסר תקווה, בת-שבע בוחרת שלא לוותר. ובמקום שהאם והאח התייאשו היא אינה מוותרת, יוצאת לחפש את האב ומקווה להחזירו בחזרה. מהלך זה עולה בידה באופן חלקי, אך היא מצליחה להאיר את עיני האב לחלל שהותיר אחריו והוא מגיע איתה כמעט עד הבית.
אביה של בת-שבע בחר להשיל מעליו את העולם הדתי ולגור בדירת שותפים קטנה. נראה על-פי הסרט כי הוא מתנהג כמו מתבגר מורד שנטש מאחוריו את עולמו אך אינו מוצא מקום חדש והוא מכלה את ימיו בבר בין הבירות וחברו-שותפו הוא בחור ישנוני ומעשן.
האם בוחרת שלא להתמודד ומאפשרת לבתה להיעלם מבלי לברר היכן היא וללכת לישון. אולם כשבת-שבע חוזרת היא מלטפת אותה. בת-שבע היא עדיין ילדה, ולמרות שהיא היוזמת את המהלך, היא בכל זאת זקוקה ליד מנחמת.
המבע הקולנועי
זמן הסרט: הסרט מתרחש בחג החנוכה, שהוא זמן של פרסום הנס והזהות היהודית כלפי חוץ. הדלקת הנרות בחלונות מזכירה לנו את ההכרזה בקול על השייכות לעולם היהודי. לא בכדי הסרט מתרחש בחג זה, שבו האב בחר להעלים את זהותו. בנוסף לכך, החג מציין את המאבק התרבותי שניטש בירושלים בין היהדות לתרבות יוון, ואילו אביה של בת-שבע בוחר בתרבות האחרת. חג זה משופע באור ובמשפחתיות, ואילו בת-שבע מתמודדת עם החושך שנפער בחייה ומחפשת את אביה בחשכת העיר הגדולה.
סמלים: הסמלים הבולטים בסרט הם האור של חג החנוכה שבא לידי ביטוי בהדלקת נר ראשון, וכן עץ חג המולד והפנסים המאירים בבר. ייתכן היוצרות בחרו דווקא בנר ראשון כי הוא מייצג את תחילת האור אך עדיין חשוך. והוא מסמל תקווה כי אולי האור ילך ויגבר. הנרות המרצדים עומדים בניגוד לתאורה המלאכותית והבולטת של עץ חד המולד ברחוב התל אביב, ומרמזים על המאבק הבין-תרבותי. בתוך הבר האב יושב בין נורות מלאכותיות, אך כשבת-שבע מגיעה הוא מפנה נורות אלו לטובת הדלקת נר חנוכה.
סמל נוסף הוא החבילה הממוענת לאביה. הסרט לא מפרש מה יש בחבילה, אולם היא משמשת כתירוץ וסיבה ליצירת קשר. בסופו של דבר, לא חשוב מה יש בתוכה אלא היא יוצרת חיבור מיוחל, גם אם קטן.
לוקיישנים ודמויות: בת-שבע מוצאת את עצמה יוצאת מהבית הסגור אל הרחוב הפרוץ. היא מתחילה מסע לא נעים כאשר בכל לוקיישן היא נתקלת בדמויות שיש בהן איום. הנוסע הצמוד אליה באוטובוס, והשותף לדירה של אביה שנראה בהתחלה כבחור לא אחראי.
- יש מספר דרכים להתמודדות בשעת משבר: הכחשה, שבירה והתמוטטות, בריחה, או עשייה (פעולה). נסו לאפיין את ההתמודדות של האב, האם ושני הילדים בסרט זה.
- נסו לחשוב על התמודדות שלכם בעת משבר, כיתד פעלתם?
- מדוע לדעתך בוחרים היוצרים לחזק את תחושת האיום מחוץ לבית?
- מדוע הסרט מתרחש בחנוכה?
- עם מי מהדמויות אתם מזדהים ומדוע?
סרטי תלמידים נוספים בנושא זה:
לך שלום, תיכון הימלפרב
