אולפנת נווה דקלים, ניצן
בימוי, צילום, הפקה ועריכה :הדר אלמושנינו, מוריה ויסברג, אפרת לוינטנט
קהל יעד:
נוער ומבוגרים
נושאים:
התבגרות/מסגרת / חירות
גבולות החסד והנתינה
ניתוח תוכן
מסגרת / חירות/ התבגרות: כחלק מחיפוש המשמעות, ירדן מתנדבת במסגרת שהיא מחוץ לאולפנא. כך מסמנת את האולפנה כמקום שהוא מסגרת, אך היא לא מוצאת את המשמעות שבו. עבורה, מציאת המשמעות היא בעשייה מחוץ למסגרת, מחוץ לאולפנה. ההבדל בין שתי האופציות הן שבאולפנה היא לא בוחרת ואילו בחוץ, ההתנדבות היא מתוך הבחירה שלה. אין ספק כי ההתנדבות מסייעת, אך הסרט בודק האם ניתן למצוא משמעות גם בתוך האולפנה. את זאת מצליחות התלמידות לעשות כאשר הן יוזמות את הפרויקט גם בתוך המוסד החינוכי, כאשר הסרט מציג בחלקו הראשון גם את ההתנגדות של המוסד החינוכי לנתינה שמחוץ למסגרת.
גבולות החסד והנתינה: הסרט מציג את ירדן כמי שמוצאת משמעות בסיוע לשחר, היא הפכה להיות מעין “אחות” ואוזן קשבת, ומתוך כך היא מקבלת מכך כוחות ותחושה טובה עם האני העצמי שלה. הנתינה שלה לאחרת מסייעת גם לנותנת עצמה. אך הסרט מציג גם את המחירים שעלולים לנבוע במידה והנתינה היא חסרת גבולות. לעתים רבות בני נוער מתנדבים בהתלהבות רבה מאד, והדבר מבורך, אך משום שמעשי ההתנדבות פעמים רבות הם שוברי שגרה ומספקים משמעות רבה מאד, יכולה להיות נטייה של חוסר גבולות בהתנדבות ו”צביעת” שאר החיים והמטלות כאפורים וכמשעממים וכחסרי משמעות.
שפה קולנועית: הסרט מציג שני מקומות התרחשות מרכזיים: האולפנה והחוץ. כאשר האולפנה מאופיינת בסורגים ובחללים סגורים וכהים יותר ואילו החוץ, המרחבים, מצולמים ממעוף הסיפור, גדולים ורחבים, כדי לשקף חירות ומרחב. גם השיחה המסכמת בין ירדן לשחר, מתקיימת במרפסת בחוץ, והיא נותנת תחושה של השלמה ושקט שמתאימים לתוכן השיחה המשלימה.
שאלות מנחות:
- מה דעתך על הרעיון המובע בסרט על כך שמציאת המשמעות היא בדרך כלל לא במסגרת הלימודית?
- שני מושגים נאמרים בסרט: “משמעות” ו”חירות” – אלו אינם הפכים. אם כן מדוע בחרו היוצרות להעמיד אותם זה מול זה?
- שחר, גיבורת המשנה, מאובחנת עם מאניה דפרסיה (הפרעה דו קוטבית המתאפיינת בשינויים חדים במצב הרוח). האם נחשפת לבני נוער הסובלים מכך? האם בסביבתך מדברים על התופעות הללו? או על הדרכים לסייע בהתמודדות מול דיכאון עמוק?
- האם את/ה משתתף/ת בפעילות התנדבותית? היכן? האם הפעילות מתנגשת עם אלמנטים אחרים חשובים בחייך ואילו תחושות זה מעלה בך?
- בזמן מלחמת “חרבות ברזל” התגברה תחושת הנתינה בחברה הישראלית ומיזמים מופלאים נוצרו יש מאין. באיזה אופן לדעתך כדאי לשמר ערבות זאת?
- “כאשר ברא האלוקים את האדם עשהו לנותן ונוטל. כוח הנתינה הוא כוח עליון ממידות יוצר הכל ב”ה, שהוא מרחם ומטיב ונותן מבלי קבל דבר בתמורה. וככה עשה את האדם, ככתוב: “כִּ י בְּ צֶ לֶ ם אֱ ֹלקִּ ים עָ שָ ה אֶ ת הָ אָ דָ ם” (בראשית ט’, ו’), כי יוכל לרחם להטיב וליתן”. (מכתב מאליהו חלק א’ עמוד 32)
באיזה אופן האדם כנותן ממשיך את דרכו של הקב”ה בבריאה?
