נצנוצי כוכבים

משאלה קטנה מקננת בי קסומה עדינה מלאה בתשוקה.

משאלה זו נרקמת כאשר פוקחת אני את עניי ורואה.

רואה עלי שלכת חומים, צהובים נחים על האדמה הרכה.

רואה פרחים מבצבצים בין העשבים מחייכים בשלל צבעים, מחליפים חוויות עם הציפורים – שמזמרות בעליזות מני סיפורים.

ועוד אני שומעת מנגינות עדינות של פסנתר וכינור ובנות מדברות.

***

כשהחושך מגיע יקום חדש ניברא, מלא בחידות מנצנצות, רחוקות, מחרוזות שקטות, אוגרות משאלות.

גם את שלי הן חובקות.

בחלומי אני כוספת שתמיד אראה את העולם שוב ושוב לראשונה.

שלא אתרגל לשום חוויה.

שתמיד יהיה בי זיק של ילדות שיעזור לי לראות את עולמי בחדות.