א-לרגיה (עלילתי)

תיכון הימלפרב, ירושלים

בימוי, צילום, הפקה ועריכה: יהודה בוגומולני, רביד יניב, אלעד שטיין, איתן גרסטנפלד

קהל יעד:

נוער ומבוגרים

נושאים:

כוונה במצוות ובכלל

דוגמה אישית במשפחה

ניתוח תוכן

כוונה במצוות ובכלל: יואב, גיבור הסרט, נחשף לקללה משפחתית אשר מכריחה אותו לא להתכוון במצוות. דרישה זו מעמידה אותו בפני קונפליקט גדול – האם להפסיק להתכוון ולנהוג בתפילות ובכלל בלי כוונה או להמשיך ולסבול מבחינה בריאותית. הדילמה גדולה יותר משום שהיא טומנת בחובה את השאלה האם אפשרי לנו, כבני אדם בכלל לא להתכוון? כשאנו קונים בגד אנחנו מתמקדים בבחירה, כשאנו טועמים אוכל, כשלומדים מתמטיקה ובשיחה עם חברים (טרום הבהייה במסכים), רוב חיינו אנחנו מתכוונים משום שהכוונה יוצרת משמעות. הסרט מציף בדילמה בלתי אפשרית לטבע האדם ולטבע האדם המאמין ומעלה שאלה: האם עדיף קיום המצוות באופן טכני על פני כוונתן? וכך גם מתמודד אביו של הגיבור עם השאלה.

חינוך למצוות בתוך משפחה- האם זו קללה משפחתי או ניתן לבחירה: כל מהלך הסרט נשען על אגדה משפחתית, וברור שהוא משל על קיום המצוות במשפחה הדתית. משל המחדד את השאלה איזה מודל אנחנו כהורים מהווים עבור ילדינו? האם קיום המצוות הוא כ”מצוות אנשים מלומדה” או שההתנהלות הדתית משפחה מודעת, מכוונת ובעלת כוונה עמוקה. יואב, גיבור הסרט, אינו מוכן להיכנע ל”מודל המשפחתי”  ובוחר אחרת.

שפה קולנועית: הבחירה לכתוב  את הסרט כמשל ואגדה היא בחירה תסריטאית מודעת  אולי כדי למתן את הביקורת על דור ההורים. הסרט נפתח בשוט מטושטש של מתפללים ויש בו כדי להציג את שאלת הסרט: האם חיים או חיי מצוות ללא כוונה – כמוהם כחיים בלי פוקוס? המצלמה הנכנסת לפוקוס דווקא בזמן התפילה מחברת את שאלת הסרט לשאלת עולם המצוות. קונפליקט זה טמון גם בשם הסרט “א-לרגיה”: גם נוכחותו של האל אך גם נוכחות של מצב לא בריא או מציק. הסרט שואל למי יש אלרגיה וכלפי מה? האם לגיבור כלפי מצוות הדת? כלפי הקללה? בכך יוצרי הסרט בחרו להדגיש את הקושי הטמון גם בניסיון להגיע לכוונה אותה דורשת הדת, ומאידך את הקושי של לחיות חיים נטולי כוונה.

שאלות מנחות:

  1. סוגיות רבות בתלמוד עוסקות בשאלה האם צריך כוונה בקיום מצוות, או די בתוצאה – קיום המצווה – גם ללא כוונה. מלכתחילה סוברים כל הפוסקים כי על האדם להתכוון לקיים את המצוות, והמחלוקת היא האם מי שקיים מצווה בשוגג, בלי שהתכוון, יצא ידי חובה בדיעבד. לדוגמה , מישהו שעבר מאחורי בית כנסת בראש השנה ושמע את קול השופר, האם הוא יצא ידי חובת מצוות שופר אף שלא התכוון לקיים את המצווה מלכתחילה? יש הסוברים שמצוות הדורשות ביצוע פעולה מסוימת, כגון הנחת תפילין או נטילת לולב, אינן צריכות כוונה, שכן עצם ביצוע הפעולה מבטא את כוונתו של האדם לקיים את המצווה. אך מה לגבי מצוות שתלויות באמירה או בכוונה, האם יצא ידי חובה אם לא התכוון?

על פי כיוון זה, מדוע בחרו היוצרים לדעתך, דווקא בסצנות התפילה?

  1. מהו תפקידו של חברו של יואב? במה דמותו מאירה את הקונפליקט של יואב?
  2. מה דעתך על סופו של הסרט? מדוע בחר הגיבור בדרך זו?

 

מקורות להעמקה:

הרחבה על נקודת מבטם של היוצרים: https://art.hemed.org.il/%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A1%D7%99%D7%A7-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%99/

http://www.daat.ac.il/chazal/maamar.asp?id=333

http://www.levladaat.org/lesson/4576

https://www.etzion.org.il/he/talmud/seder-nashim/massekhet-kiddushin/%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%94