אני מתנדבת בסניף לילדים בסיכון, פגשתי שם מישהו שהתדרדר לסמים ולאלכוהול והסיפור שלו נגע מאוד ללבי .
בני הנוער האלה, היו רוצים להיות נורמליים ורגילים, לקום בבוקר ולדעת שיש להם סיבה שבשבילה הם קמים. אך החברה שלנו מתקשה לקבל אותם. אם ננסה לדבר אתם ולהיפתח אליהם, נגלה שהם בעצם ממש כמו כל אחד אחר – זקוקים לאנשים שיאמינו בהם כדי שיוכלו להיפתח ולפרוח ולהוציא את הטוב שבהם.
בעבודה שלי עיצבתי דמות שמנסה לצאת מהחלון אבל לא מצליחה. הדמות הזאת היא הנער שמנסה לצאת החוצה לעולם, להשתלב ולהיות כמו כולם אבל הוא לא מצליח לצאת.

עד כמה אהבתם את היצירה?