ביצירתי בחרתי לעסוק בגוש קטיף.
מעולם לא גרתי בגוש קטיף, אבל ביקרתי שם הרבה, בעצם סוג של גרתי שם.
אני זוכרת את גוש קטיף למרות שהייתי רק בת 7 כשהתרחש הגרוש.
בתור ילדה בת 7 לקח לי זמן להבין שזה היה, נגמר וזהו.
כשגדלתי הבנתי שזה לא זהו!
זה היה וזה עדיין!
אולי אני לא שם פיזית אבל גוש קטיף בתוכי תמיד, וזה מתבטא יומיום בכל מיני סיטואציות, אם זה לראות משהו כתום, שם של יישוב כזיכרון למה שהיה, ואפילו שקיעה.
בעבודתי אני מראה חלק מהסיטואציות שהן גוש קטיף חי בתוכי.
לא נשכח ולא נסלח!
שם התלמיד: אביה שלום
שם המורה: נגה גרינברג
בית הספר:
אולפנת צביה מעלה אדומים
טכניקה: צילום צבע
גודל: 40X60 ס"מ
