אולפנת חמ”ד הללי לאמנויות, גבעת וושינגטון
בימוי, צילום, הפקה ועריכה : אסתר עדינה צילום: הלל דייפני, ציון טובי, עדי טבצ’ניק, עדינה ולמן
קהל יעד:
נוער ומבוגרים
נושאים:
הסכסוך הישראלי פלסטיני
אל תדון אדם עד שתגיע למקומו
ניתוח תוכן
הסכסוך הישראלי פלסטיני: שני העמים חיים זה בצד זה ובתווך נקודות חיכוך רבות. הסרט מתאר את החשדנות אותה מפתחת הגיבורה בעקבות פיגוע שהתרחש לידה. הפיגוע עצמו לא מצולם אלא נקודת מבטה וחוויותיה בעקבותיו. העולם מאיים עבורה ואנשים ערבים (הסרט לא מפריד בין ערבים ישראלים לפסלטינים) הם בחזקת חשודים. הסרט אינו מציע פיתרון לשאלת הסכסוך הגדולה והמורכבת, אלא את שבירת המחיצות שבין בני האדם. הקשר העדין שנוצר מאפשר לראות בנהג אדם שלם שמפסיק להיות “ערבי” והופך להיות “אב לילדות ומומחה בספורט”. הפיכתו מדמות חד ממדית לדמות מורכבת, מאפשרת לגיבורה לנטרל את החשד. דווקא הנהג החדש שבא במקומו, שלכאורה בא מעולמה של הגיבורה, אינו מבין את עולם הספורט שיקר לליבה.
אל תדון אדם עד שתגיע למקומו: מרכז הסרט הוא בניית סטריאוטיפ הנשען על פחד ודעות קדומות. ייתכן שהחשש מוצדק מתוך המתיחות שבתוכה אנו חיים, אולם הסרט מבקש לפרק חרדות אלו דרך ראיית בני האדם כאנשים ולא כמייצגים אוכלוסיה או הגדרה מחוץ להם. הנהג נתפס בעיני הגיבורה כאיום רק משום שהוא ערבי ומתוך כך היא קוראת את המציאות מתוך עיניים של פחד, כאשר הפחד מתמוסס היא רואה אותו ממקומו – אב גאה ומעורה בחיי בנותיו.
שפה קולנועית: בסרט צילומי תקריב רבים כדי לייצג את נקודת המבט של הגיבורה וכדי להדגיש את חששה מכל מה שחווה ורואה. צילומי התקריב נותנים משנה תוקף לכל בית בכפר או אנשים עם כאפייה, דבר שמעצים את החרדה ומכאן את החשדנות. מבחינת פס הקול, כאשר היא שרויה בחרדה היא אינה שומעת את המציאות הריאליסטית אלא מתכנסת לתוך החשש.
שאלות מנחות:
- מהו לדעתך הקשר שבין הקונפליקט במשחק הכדורסל לבין הקונפליקט המרכזי שבסרט?
- מה תפקיד החומר באזרחות שהן לומדות באוטובוס?
- כיצד ניתן להתמודד עם החשדנות בעקבות המצב הביטחוני?
- האם נתקלת במציאות קרובה של אובדן או פציעה? כיצד התמודדת? האם היו אנשים סביבך שסייעו? כיצד?
