אולפנת צביה, רחובות
בימוי, צילום ועריכה :תמר תנעמי להב, רותם צברי, מעין נגר
קהל יעד:
נוער ומבוגרים
נושאים:
זהות דתית
תפקידים בתוך המשפחה
זהות ישראלית
עלייה
ניתוח תוכן
חזרה בתשובה: ליאל היא נערה מרשימה שהחליטה לחזור בתשובה. הסרט לא משרטט את הסיבות אולם נראה כי היא שמחה בבחירות שעשתה ומנסה להיות מוקפת בעולם הדתי ובחפצים מתוך העולם הדתי, כדי להיות בתוך החוויה הדתית. גם חברותיה מעידות עליה שמשהו נרגע בה מאז חזרתה. הסרט לא מראה מתיחות בתוך המשפחה בגלל השינוי בחייה, כמו שנראה בסרטים רבים העוסקים בחזרה בתשובה. אלא ישנם רמזים בסצנת השיחה עם אימה, כי לליאל לא פשוט בבית והיא שמחה לשמוע מאימה שמכבדת אותה על דרכה. ויותר מכך, ליאל, כאחות הבכורה, תופסת פיקוד ומבקשת לרשום את אחיה לבית ספר דתי והאם מוכנה גם לשינוי הזה. החזרה בתשובה מאופיינת בלבישת חצאיות, בחיפוש מקום לתפילות יום כיפור, בחפצי הדת ובמעבר לבית ספר דתי. נראה כי ליאל בוחרת בכל הדברים הללו ומניעה את עצמה לעולם שיתן לה את מה שהיא מבקשת. גם את הסיוע אותו היא מבקשת בהעברת אחיה לבית ספר דתי, היא לא מבקשת ממשרד החינוך או הפיקוח האזורי, אלא מהרב.
תפקידים בתוך המשפחה: ליאל היא הבכורה, צעירה ובוגרת. גם אימה נראית צעירה מאד ומבקשת מליאל לסייע במה שהיא יכולה. מתוך רגעים קטנים בסרט ניתן לראות כי ליאל מסייעת לה שאחריות על אחיה, וכמובן בשינוי הגדול שהיא בונה עבורם. האם עובדת קשה לפרנסתה אך במלים אופטימיות היא משחררת את ליאל: “משוחררת, משוחררת”, וכך מזכירה לה שהיא האם ושומרת על מערך התפקידים ולא מעמיסה על בתה יתר על המידה. ליאל אמנם מרגישה שמוטלות עליה, כפי הנראה, משימות רבות, אך באמצעות המצלמה היא ואימה משוחחות ומאפשרות להציף את הדברים ואף לאפשר שינוי. נראה כי גם האם היתה רוצה “לבלוע” את העולם כמו בתה, אך יש עליה אחריות גידול הילדים והיא מניחה את רצונותיה בצד, אך מאפשרת לליאל לעשות את השינויים שהיא רוצה בחייה. כדאי לשים לב גם להיעדרות האב. הסרט אינו מפרט אולם החסר שבתוך נפשה של ליאל גדול וייתכן כי נובע גם מהעדרו של האב והחיפוש שלה אחר עולם רוחני שימלא את החלל.
זהות ישראלית: ישנו פער בין ליאל לאמה ביחס למדינה. עבור ליאל זה המקום של העם היהודי והיא גם מדברת בעברית כמעט בכל הסרט, אך נראה כי לאם קשה יותר ועבורה אתיופיה היא אולי משאת הנפש. פער זה מצביע על מתח הקיים פעמים רבות בין דור העולים/ מהגרים לבין ילדיהם. האם נולדה וגדלה באתיופיה וייתכן כי היו לה חוויות טובות משם, ואילו בארץ היא עובדת קשה כדי להחזיק את המשפחה. אפילו שדה החמניות מזכיר לה את ארץ הולדתה, אך עבור ליאל, שגדלה בישראל זה המקום הנכון עבורה, שאף מדגיש אצלה את הצורך בחיזוק הדתי.
שפה קולנועית:
בניגוד לשאר הסצנות, הסצנה הפותחת את הסרט עוסקת ביומיום ולא בשאלות של זהות. אולם גם היא מסתירה בתוכה את אופייה של ליאל ואת החיפוש. דרך חפיפת השיער במספרה מעידה הספרית על כוחה של ליאל, ודרך השינוי בתספורות ניתן לראות שהגיבורה אוהבת לבחור – בין אם מדובר בתלתלים או בשיער חלק או בשמירת מצוות. היא מאפשרת לעצמה את החיפוש, הניסיון והבחירה. בנוסף, חפיפת שיער משילה את התסרוקת ומאפשרת להגיע אל מקום חשוף יותר, ודרך בחרו יוצרות הסרט לרמז על סיפורה של ליאל.
שאלות מנחות:
- מה דעתך על שם הסרט וכיצד סצנות רבות בתוך הסרט משקפות שם זה?
- מה דעתך על שמה של הגיבורה ומי לדעתך קרא לה בשם זה?
- האם אתם מכירים בני נוער שבחרו בזהות שונה משל הוריהם? כיצד הם עברו תהליך זה? כיצד התמודדה המשפחה עם השינויים?
