מטר בדיוק (תיעודי)

אולפנת חמ”ד הרב בהר”ן, גדרה

בימוי, צילום ועריכה :הדס סעדה, שלהבת סילברמן, שירה טאוב

קהל יעד:

נוער ומבוגרים

נושאים:

הכלה והשתלבות

מימוש החיים

ניתוח תוכן

הכלה והשתלבות: הסרט עוקב אחרי אלעד בתפקודו היומיומי כאדם נמוך-קומה. יוצרות הסרט בחרו לעקוב אחרי אלעד בשגרת חייו בביתו, במפגשו עם משפחתו ובאופן הזה הוא הופך מ’אחר’ לבחור רגיל. אמנם מבחינה ויזואלית המבט רואה לאורך הסרט את גובהו הנמוך של אלעד, אולם כוחו כגיבור הוא למלל נושא זה ולהפקיע את ה’אחרות’ ובכך הוא הופך לאדם ‘רגיל’. נראה כי לאמו של אלעד יש תפקיד חשוב בהעצמתו, כאשר כבר בילדותו תיארה לו את המציאות על שלל גווניה וקצוותיה, ובכך גורמת לו להרגיש שכמוהו יש רבים ושונים. הסרט מאתגר את הצופים עם נקודת המבט הרגילה בה מתייחסים אנשים אל נמוכי-קומה או ‘אחרים’ למיניהם, דרך הילדה בת העשר הצוחקת למראהו. אולם הגיבור מאפשר לצופים להתבונן ולנטרל את המבט המתנשא בכך שהוא מדבר על היותו גמד ובכך שהוא מציף את הדילמות היומיומיות כגון מבנה המקרר או כיצד הוא מסתדר בדירתו.

מימוש החיים: הסרט מציג את אלעד בשתי הזדמנויות הנתפסות כמימוש חלומם של רבים – משחק על הבמה והשתתפות בתכנית ריאליטי, אולם אלעד שואל בכנות האם הוא גימיק בתכניות אלו או האם ייתכן שאי פעם ישתתף בתפקיד שלא קשור לגודלו. אולם הוא פותר דילמה זו בבחירה שלו לחיות את חייו במלואם ולנסות לממש אותם כמה שהוא יכול. נקודת מבט זו היא אופטימית ומעוררת השראה.

שפה קולנועית: בחירה משמעותית בסרט היא הצילום מגובה עיניו של אלעד ולא מלמעלה מגובה עיני היוצרות. באופן הזה הצופה מזדהה עם אלעד מתוך מקומו שלו. בנקודת מבט זו ניתן גם לראות את עיני האחרים כלפיו ולבחון האם ההבדל בגובה יוצר התנשאות או חיבור.

 

שאלות מנחות:

  1. מה דעתך על השאלה אותה מציב אלעד לגבי האופציה שהוא ילוהק להיות נסיך או הרקולס?
  2. היכן לדעתך נמצא כאבו של אלעד על שונותו וכיצד הוא מתמודד עם כאב זה?
  3. מתוך התקינות הפוליטית הנהוגה היום לא משתמשים במילה ‘גמד’ אלא ‘קטן-קומה’. מדוע לדעתך אלעד ממשיך להשתמש בה?
  4. מאין לדעתך נובעים תעצומות הנפש של אלעד?
  5. גם לאחים של אלעד קשה לקבל את שונותו – מתי מתרחש השינוי ומה דעתך על העיתוי?

 

 

דילוג לתוכן