בין שמיים וארץ/ תהל דן

מיצב נדנדה להנצחת נדב יששכר פרחי ז”ל
“תנדנדו אותי הכי חזק וגבוה שאפשר שאגיע לשמיים ואהיה קרוב לאבא.”
נדב, בן דודתי, נהרג בעת שהגן על המדינה במלחמה בעזה. בזמן השבעה לקחנו את ילדיו לגינת משחקים הקרובה  ונדנדנו אותם בנדנדה. כשהתנדנדו הילדים, בנו יונתן אמר כמה משפטים על אביו, ובהשראת האירוע החלטתי שאלו רגעים שארצה להנציח ולזכור. ניסיתי להביע בפרויקט תחושות של זיכרון, שורשים, רוגע ושלווה, וכן רצון ותקווה לתהליך של ריפוי וחיים.

דילוג לתוכן