אולפנת חמ”ד אור תורה אוריה, גוש עציון
בימוי, צילום ועריכה : רעות דסברג, נעה אברמוביץ, מאירה פרוכטר, מירי הרו.
קהל יעד:
נוער ומבוגרים
נושאים:
זהות ושייכות
כיבוד הורים
עלייה לארץ
ניתוח תוכן
זהות ושייכות: שתי דמויות מרכזיות בסרט, אליענה ואמה. אליענה חיה בישראל כבר שנה, היא לומדת במדרשה ומוצאת שכאן הוא מקומה. הסרט לא מסביר מדוע, אך ניתן לשער כי הלימודים, הצבא ואולי אף קברו של האב מחברים אותה יותר אל הארץ. אמה, לעומת זאת, מגיחה לזמן קצר, לא ניכרת אצלה שום שייכות למקום. הארץ והמדינה לא מעוררות בה שום רגש. היא באה עבור בתה ועוזבת בגלל בתה ולרגע לא שואלת את עצמה, גם לא בכותל, מה הקשר שלה למקום. מתוך כך, היא אינה מסוגלת להזדהות עם רצונה של הבת. “אני לא מכירה אותך”, היא אומרת לאליענה ובדרך זו ממחישה את החשש כי בהתבגרות הילדים ובכך שהם בוחרים את דרכם, ההורים כבר אינם מכירים אותם.
כיבוד הורים: בתקציר הסרט בחרו היוצרות להדגיש את הציווי הניתן לאברם לעזוב את בית משפחתו וללכת לארץ כנען. המקרא אינו מספר זאת, אך ייתכן ומשפחתו לא אהבה מסע זה של הפניית עורף לבית ההורים ולתרבותם. כך גם אליענה שבוחרת לחיות בישראל למרות התנגדותה של אמה. הסרט לא מציע פיתרון של פיוס ושלום אלא של בחירה בניגוד לדרכה של האם. השאלה העולה מתוך הסרט היא עד היכן מגעת מצוות כיבוד הורים כאשר היא מתנגשת בשאלת הזהות האישית.
עלייה לארץ: צעירים וצעירות יהודים באים מרחבי העולם ללמוד בישראל. לחלקם זו חוויית חיים שבעקבותיה נשאלות שאלות על המקום בו ירצו לחיות את חייהם. הסרט מציב את הקושי בעליה לארץ ללא התמיכה וההסכמה המשפחתית. אמנם הסרט אינו מציג את קשיי העלייה (שפה, תרבות, פרנסה) אך הבסיס לתחושת השלמות עם בחירה זו נשמט, כאשר המשפחה הגרעינית מתנגדת לרצון זה.
קברו של האב מייצג את הרצון הטמון בלב יהודים רבים והוא להיטמן בארץ. אם לא לחיות כאן, אז לפחות למות כאן. וייתכן כי בדרך זו כבר רמז האב מהו המקום הנכון עבורו.
שפה קולנועית:
חפצים – האם מאופיינת דרך חפצים שמייצגים עראיות ותנועה. או שהיא ברכב, באה ונוסעת, או שהיא סוחבת מזוודות, מפרקת וממלאת. הרכב והמזוודות מייצגים עולם שיש בו צבע וססגוניות אולם אלו לא משפיעים על אליענה לחזור עם האם. החפצים המשויכים אליה הם הספרים והכותל, שמייצגים עולם דתי ורוחני. גם משרד הפנים הוא לוקיישן שמייצג את הבת, משום שהוא מצביע על רצונה להגדיר את זהותה כישראלית.
אליענה – שמה של גיבורת הסרט מייצג את נקודת המבט של היוצרות. זהו שם המעיד על חיבור אמוני. מעניין שלא היא בחרה את השם אלא הוריה, והיא בחרה בחיפוש הדרך למימוש הזהות דווקא בארץ, למורת רוחה של אמה.
שאלות מנחות:
- עד היכן מגעת כיבוד הורים בעיניך בהקשר של עלייה לארץ?
- מה דעתך על סוף הסרט? נסי/ה לכתוב מה יקרה בהמשכו.
- ילדים רבים עושים בחירות שונות מהוריהם ומגבשים את זהותם בניגוד לזהות
ההורים. נסי/ה לחשוב מה אתה לוקח מבית הוריך ומה תרצה לשנות?
