ביני ובין אבא שלי יש הרבה שוני, הוא חרדי ואני לא. רק בשנים האחרונות הצלחתי להישיר אליו מבט. ציירתי את העין שלו כשבתוכה דמות של ילדה ואת העין שלי כשבתוכה דמות של איש חרדי קטן. הצבעוניות בעין שלי והשחור לבן בעין שלו מדגישות את השוני בינינו, אך למרות זאת אנחנו מצליחים לייצר תמונה שלימה, לא מושלמת וסימטרית אבל שלימה. אני מאמינה שצריך ‘להסתכל’ למורכבות בעיניים, זה מפחיד וקשה אבל משמעותי ומלמד.