“אני נוסע אפוא פעם בשבוע באוטובוס לעיר הגדולה, ואם איני קורא עיתון או מנמנם, אני מתבונן בנופים המתחלפים וגם בנופים סביבי, המתחלפים פחות. ..
יש הנרדמים מיד, וקשה לי לתהות על קנקנם, אך יש הקוראים ספר או עיתון ומאפשרים לדמיוני לטוות להם, כמובן בלי ידיעתם, סיפור חיים שלם.”.
השתקפויות הם בעצמם מעומעמות ולא בהכרח תמונה מדוייקת של מה שנמצא במציאות. ההתמקדות ברגע ההשתקפות, איפה שהמציאות הקונקרטית מיטשטשת, פותחת אפשרויות של סקרנות ודמיון.
