ישיבת חמ”ד בנ”ע לפיד, מודיעין
בימוי, צילום, הפקה ועריכה :ניסים פיטוסי, יהושע פריבלר, אמיתי ליבוביץ, ישי צחי.
קהל יעד:
נוער ומבוגרים
נושאים:
זהות דתית
משפחה
ניתוח תוכן
זהות דתית: הודיה חיה בעולם שמחלק בין הקולנוע לבין התורה והחיים. בעולם החרדי בו צמחה אין מקום כלל לקולנוע והחלוקה די ברורה. אך הודיה נמשכת לעולם זה ועל פי הסרט, כבר מגיל צעיר היא הלכה שבי אחרי האור הבוקע מהמקרן. בעוד בני משפחתה צופים בסרט חתונה, היא בוהה במקרן עצמו. מבחינתה אלו עולמות שיכולים לדור יחד, ואינם מפריעים זה לזה, אלא להפך, אף מחזקים זה את זה. חייה מורכבים מתחומים שונים: היא לומדת למבחן בתושב”ע, לומדת נהיגה ועובדת בקולנוע. עבורה הקולנוע מתמזג בחיים ואת הסרטים שהיא רואה היא מפענחת כבחורה דתית. באופן זה, יוצרי הסרט מתארים את הודיה כבחורה חרדית שלא מוותרת על אף תחום והם מתקיימים בשלום בעולמה. ויותר מכך, עולם היצירה עבורה מביא את כוח הנפש לידי ביטוי, כדברי הרב קוק זצ”ל בהקדמתו לשיר השירים:
“הספרות, הציור והחיטוב עומדים להוציא אל הפועל כל המושגים הרוחניים המוטבעים בעמקי הנפש האנושית וכל זמן שחסר עוד אף שרטוט אחד הנגלה במעמקי הנפש החושבת והמרגשת שלא יצא אל הפועל עוד יש חובה על מלאכת המחשבת להוציאו. מובן הדבר מעצמו שרק אלה האוצרות, שבהתפתחותם הם מבסמים את אויר המציאות טוב ויפה לפתח”.
משפחה: משפחתה של הודיה לא יודעת על העבודה שלה בקולנוע, וכך הודיה נאלצת לשקר ולהסתיר עובדה זו. היא מבינה כי הוריה לא יקבלו את התחביב והעבודה הזו ומעדיפה להתחמק מתשובות ואולי אף לשקר להוריה. אך הישועה מגיעה מתוך המשפחה: בן הדוד שלה גם הולך לקולנוע ומסתבר כי היא צאצאית לצדקת גדולה שגם הלכה לקולנוע. ולמרות שהאב יוצא מהחדר בכעס, נראה כי המשפחה השלימה בסופו של דבר עם בחירתה, משום שהיא לא רק עובדת בקולנוע אלא הפכה להיות עורכת סרטים. למעשה, המשפחה “הדביקה” בה את האהבה לאור שבוקע מהמקרן, ובסופו של דבר, היא בוחרת לעסוק בתחום זה.
שפה קולנועית: הסרט משופע בדלתות נפתחות ונסגרות ובמעברים ויזואליים בין העולם החרדי לעולם הקולנוע. נראה כי הודיה יוצאת מדלת אחת, השייכת לעולם החרדי ומיד נכנסת בדלת אחרת באולם הקולנוע. מעברים אלו מייצגים את התנועה הפנימית שהיא מנסה לעשות בין שני עולמות אלו.
הסרט בנוי מסיפור מסגרת ומסיפור פנימי, כאשר סיפור המסגרת מתאר את הגיבורה כילדה וכבוגרת כאשר שתי הסצנות עוסקות בתשוקה לקולנוע ובבחירה בו. סיפור הסרט עצמו מתאר את המהלך אותו עושה הגיבורה מנקודת הילדות אל נקודת הבחירה כבחורה בוגרת.
שאלות מנחות:
- מה כוונת היוצרים בשם הסרט לדעתך?
- הודיה טוענת בסרט כי בקולנוע יש תכנים המתאימים לעולם יהודי-חרדי. מה דעתך על אמירה זו? האם יש לך דוגמאות לכך?
- המתח שבין יצירה לעולם היהודי-דתי קיים עוד מאז הדיבר לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. (שמות כ ג) ויהודים לאורך הדורות התמודדו עם ציווי זה. עיין במאמר המצורף “שפה יהודית באמנות הקולנוע” – מהם הקשיים המרכזיים על פי המאמר, בעשיית “תמונה” (או סרט)? https://www.daat.ac.il/daat/art/yahadut/safa.htm
- באחד מפרקי הסדרה “שטיסל” מתראיין, עקיבא שטיסל בתכנית טלוויזיה, שם שואל אותו המנחה כיצד ייתכן בחור חרדי שמצייר. צפה בקטע מתוך הפרק והסבר את תשובתו של עקיבא. כיצד היא קשורה לסרט “הקרנת הבכורה”?
- האם יש בחייך קונפליקט בין זהותך הדתית למאוויים נוספים? האם יש עם מי להתייעץ בסביבתך? מהם הפתרונות הנכונים עבורך?
- להעשרה: הסרט “הקרנת הבכורה” מתאר מציאות מהשנים האחרונות שבה נשים חרדיות רבות לומדות לייצר סרטים והן מקרינות אותן, בעיקר בפני נשים חרדיות. הסרט “החולמות” עוקב אחרי מספר במאיות חרדיות והתמודדותן בין העולמות:
רוחמה ותקווה החרדיות, האחת מורה והשנייה בעלת סלון פאות, יוצאות להגשים את חלומן ליצור קולנוע בחברה הסגורה בה הן חיות. רוחמה כותבת ומפיקה את סרט הביכורים שלה ותקווה מתכוננת לתפקידה הראשון כשחקנית. חרף הצנזורה הרבנית המחמירה הן משתוקקות להתבטא וליצור סרטים לקהל נשי. https://youtu.be/MVwl6InUJ8o
