תכף נשוב (תיעודי), תשס”ו

אולפנת נווה דקלים

בימוי, צילום, הפקה ועריכה: ביתיה כהן דוראס, אסתי וייס, יקירה נגר, תהילה גוטסמן, דבורה קוסטינר

קהל יעד: נוער ומבוגרים

נושאים:

חלוציות והתיישבות

התבגרות

יציאה ממשבר

ניתוח תוכן

חלוציות והתיישבות: רוב הסרטים והספרים העוסקים בסיפורי חלוצים מתארים מציאות קשה באזור שומם וסחוף רוחות, שבסופו של דבר הופך לסיפור הצלחה. כך גם היה גוש קטיף שאכלס קרוב ל – 9000 תושבים שהפריחו את החולות והפכו אותם לגן פורח. אך הסרט עוסק במשבר ובסופו העגום של סיפור הגוש, סוף שאינו מאפיל על החלוציות, אלא שמציג את ביצוע החלטת הכנסת בעיני בני הנוער שיצאו להיאבק בגזירה. עבור בני הנוער, המאבק הוא מאבק על הבית וודאי מעשה דמוקרטי של הנכחת ההתיישבות בבתי ישראל ושל ניסיון להשאיר את הגוש על כנו. חלק ממאבקם כלל הקמת נקודה חדשה כתשובה לפירוק הישובים וקביעת מזוזה המסמלת בניית בית. למרות שהסרט עוסק בפינוי, מהותו היא חיזוק ההתיישבות ועל כך מעיד שם הסרט “תכף נשוב”, שאינו רק הכמיהה לחזרה אל הבית שבו הם גדלו, אלא לערך ההתיישבות בעיניהם. הסרט אינו עוסק בשאלה הפוליטית, האם ההתיישבות בגוש קטיף מחזקת או מחלישה את מדינת ישראל, אלא מלווה את המאבק של בני הנוער על ביתם ועל חלום הוריהם.

התבגרות: במצב של משבר וחורבן יש אופנים שונים להתמודדות, חלקם אדישות וחוסר פעולה וחלקם נקיטת פעולה לשינוי. הסרט מתאר את התמודדותם של בני נוער שבוחרים לא להמתין אלא לתעל את החרדות לעשייה, ובדרך זו הם עוברים תהליך מזורז של התבגרות. הם מבינים כי עליהם לאחוז במושכות ולהתמודד עם העמידה מול מדינת ישראל ועם חורבן הבית, הישוב והגוש. הסרט מצביע על כך שאותם נערות ונערים לא ויתרו לרגע, וככל שהמצב הפך קשה יותר, הם ראו את עצמם בחזית המאבק מתוך תקווה ואמונה שביכולתם לשנות. שנות ההתבגרות שלהם לעולם יהיו צבועים בצבעי המאבק אך גם בזיכרון של כוחם להתגייס ולעשות מעשה ובכל להפוך להיות חלק מהעולם בלקיחת אחריות.

שפה קולנועית: הסרט מחולק לפרקים. הוא מתחיל בהווה – החורבן, כאשר המצלמה משוטטת על בתי הגוש ההרוסים, ואז  הסרט חוזר אחורנית בזמן, לימים שלפני הגירוש ולגירוש עצמו. בפרקים הללו ניתנת הזדמנות ללוות את בני הנוער בסיטואציות תיעודיות “טהורות” בדילמות ובניסיונות שלהם להחליט כיצד לפעול. העדויות שלהם מצולמות באופן שקט, באמצעות מצלמה על חצובה אל מול הארועים של ימי הגוש, המצולמים באופן תזזיתיים ובתנועה, עד סיום הסרט שמתעד את הנסיעה החוצה מהגוש בתנועה רכה ואת הציור על השלט בהילוך אטי. הסרט נפתח בקצב אטי ומסתיים בקצב אטי, שכן אלו סצנות שמתארות את הסוף ואת החורבן.

שאלות מנחות:

  1. עד כמה את/ה מכיר את ההיסטוריה של גוש קטיף ושל חבל ימית? מהי עמדתך בנוגע לפינוי מתיישבים מחבל ארץ?
  2. גיבורות וגיבורי הסרט הם בני נוער שבחרו להיאבק על הבית. האם יש תחום / נושא שמעורר בך את הרצון להצטרף למאבק? מה הפעולות שאת/ה בוחר לעשות? במידה ולא, מדוע?
  3. מהו לדעתך תפקידן של התקווה ואמונה בחיים? באיזה אופן בני נוער רואים אחרת מושגים אלו לדעתך?
  4. כיצד ניתן לדעתך להתמודד עם תוצאות של כישלון למרות המאמץ הגדול שהושקע?
  5. סרטים רבים עוסקים בחורבן גוש קטיף משלל נקודות מבט. בלינקים הבאים ניתן לצפות בחלק מהם:

https://meirtv.com/shiurim-category/3793

https://xn--8dbbvwj.net/topic/339

  1. עבור מתיישבי גוש קטיף לשעבר, הסיפור לא תם, וניתן למצוא סרטים ויצירות שממשיכות לעסוק בטראומה ההיא. אחד מהם הוא “לאחוז בחול”. בלינק המצורף כתבה על הסרט וטריילר : https://www.makorrishon.co.il/culture/377127

https://www.youtube.com/watch?v=ts3VYUym7u4

  1. בלינק הבא ניתן לצפות בבוגרי גוש קטיף וההתמודדות שלהם לאורך השנים:

https://www.youtube.com/playlist?list=PLoCLd96TqxKxjciO1FVlJ_2t2HKmOIamU

 

דילוג לתוכן