אנו מתירין (עלילתי)

אולפנת עפרה

בימוי, צילום, הפקה ועריכה: שירה לוין, אחינעם ניצן, אילת דאר, אמונה יוסף

קהל יעד:

נוער ומבוגרים

נושאים:

אנו מתירין להתפלל עם העבריינים

יחיד, משפחה וקהילה

קבלה ושיפוט בחברה הדתית

ניתוח תוכן

אנו מתירין להתפלל עם העבריינים: הסרט מתאר שלושה גיבורים בצומת משמעותי לפני כניסת יום כיפור, כל אחד ואחת מהם עומד לפני בחירה משמעותית בעיניו. הגיבורה רוצה לעשות נזם, החייל נאלץ לפנות בתים בישוב והשלישי בוחר בישיבה שחורה ולא להתגייס. בין אם הבחירה היא בנושא יחסית “קל” כמו נזם לבין ההחלטה בלא להתגייס, עבור שלושתם העניין חשוב להגדרה העצמית שלהם. אבל מבחינת בני משפחתם הם נתפסים כ’עבריינים’ משום שהם יוצאים מהסדר הברור ושואלים שאלה על הברור מאליו בחינוך אותו קיבלו.

תפילת ‘כל נדרי’ אוגדת בתוכה את האפשרות לחבר בין כל חלקי העם ובסופה נאמר הפסוק “ונסלח לכל העם בשגגה”. אפשרות זו לא קיימת בסרט – ההורים מציבים אפשרויות שהן או שחור או לבן ומנטרלים את עצם הרצון של ילדיהם לבחור בעצמם את דרכם. על-פי יוצרות הסרט, ייתכן כי הצעירים הם עבריינים בעיני הוריהם אך לא בעיני עצמם, או בעיני היוצרות.

יחיד, משפחה וקהילה: כל זוגות ההורים המיוצגים בסרט טוענים כי המעשה של הבת / הבנים ישפיעו על מעמדם בקהילה: “איך אראה את הפנים שלי בבית הכנסת?”, הם אומרים. הם לא מתמודדים עם שאלת הבחירה של היחיד/ה ולא מנסים להבין מדוע ילדיהם בוחרים כך?

לגבי הילדים יש כאן שאלות משמעותיות של בחירת דרך: נזם זו שאלה על תפיסת הגוף של הגיבורה ולמרות הייצוג ה’לא דתי’ של נזם או קעקוע היא טוענת שהיא דתייה. החייל שנאלץ לפנות אך מציג נאמנות לצה”ל, והבחור שהופך חרדי ונאמן לבחירתו בחיי תורה. בשלושת המעגלים הללו יש בחירה אישית, וההורים מסתכלים בעיקר על שאלת המשפחה והקהילה, ולא מנסים להבין את הצומת האישי בו עומדים ילדיהם.

שפה קולנועית: הסרט נע בין שלושת הסיפורים כאשר הנושא “נתפר” דרך הדמויות וכל סיפור משפיע על הסיפורים האחרים. לכאורה הסיפורים שונים זה מזה, אך החיבור שלהם זה לצד זה יוצר קשר שמתפתח במוחו של הצופה.

שאלות מנחות:

  1. מה דעתך על סוף הסרט? מדוע אחד עלה לבית הכנסת ושניים נשארו בבית?
  2. מדוע לדעתך נבחרו שלושת נושאים אלו להתמודדות?
  3. בעידן הרשתות החברתיות והמתחים החברתיים, נראה כי הציבור ממהר לחרוץ דין. ילדים מוחרמים בקלות רבה מדי על יד אחרים, אנשים שכותבים פוסטים מקבלים תגובות ארסיות ועוד. כיצד תפילה קדומה זו יכולה לסייע לתיקון מצב חברתי זה?
  4. מקורות רבים נכתבו על תפילה זו, להלן אחד מהם:

http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/300-2.htm

 

דילוג לתוכן