כמו הפחם בני אדם נראים לנו בצבעי שחור לבן, אבל מאחורי כל אחד יש סיפור וצבעוניות ייחודית שלא נכיר אם הוא לא יספר לנו.
אצלי הריקוד הוא חלק משמעותי בחיים שלי שלא מוכר לרוב הסביבה שלי ובשבילי הוא המון.
ציירתי את עצמי במצב ביניים. לא בריקוד עצמו. יושבת על הרצפה, גורבת גרביים, עסוקה בעצמי אבל עדיין בסטודיו לריקוד שבו אני רוקדת ליד הבר, המראה והמרחב שהוא כל כך חלק מהריקוד.