סבתא מרים

את סבתא שלי, סבתא מרים שעל שמה נקראתי, לא הכרתי.

למרות שלא זכיתי להכירה, תמיד הרגשתי שהשם המשותף שלנו חיבר בינינו.

בעבודה זו ניסיתי לחפש אותה, ולבדוק איך הרוח שלה משפיעה עליי עד היום.

אני מחפשת אותה בחפצי הבית שנשארו, הטעם של האוכל שבישלה והכינה, הקלטה של הקול שלה שרה בפרסית, לפני שנים…

את סבתא אני מוצאת בעיקר באנשים שהיא גידלה, את אבי ואת אחיו ואחיותיו.

דילוג לתוכן