סבתא רבא שלי, סבתא ביר, (ז”ל) השאירה אחריה רקמות גובלן שרקמה ולא הספיקה לסיים. לאחר שנפטרה הגובלנים הועברו אלי. החזקתי אותם מקופלים בארון עד לאחרונה כשהחלטתי להשתמש בהם לפרויקט הגמר שלי.
יצרתי שלוש יצירות המשלבות ציורים שלי בעבודת הרקמה האלו. באופן הזה יצרתי דיאלו עם השורשים שלי, המשכתי את מה שהיא יצרה, בפרשנות אומנותית שלי. כך נוצר מעין תהליך של השלמת החלקים החסרים, תהליך שמקביל בעיני לחיפוש שלמות פנימית ולחיפוש חלקים חסרים באישיות ובזהות.
הבחירה בחיבורים של חלקים שונים ביצירה, מחומרים שונים, מזמנים שונים, וכן השימוש בקולאז’, מסמלים בעיניי את המאמץ/ המאבק האנושי התמידי לגיבוש הזהות העצמית ול”אני” יותר שלם.
