לראות

יש לי משקפי ראייה מגיל שש. המספר שלי במשקפיים הוא שמונה.

אני מציירת בלי המשקפיים שלי, מוותרת עליהם במודע וחוקרת כמו ציירי האימפרסיוניזם אפקטים של אור וצבע.

נגלה לי עולם חדש שרק אני יכולה לראות, העולם של אביה בלי משקפיי הראייה.

פרצופים הפכו למארג של צבעים, אוסף של כתמים, זה גילוי מרתק, אני ממש נהנית מהרגע הזה.

אני מציירת אנשים שאני אוהבת, דברים שמרגשים אותי.

אני מסתכלת עליהם שוב ושוב ואני מבינה שיש לי מבט אחר, כאילו אני רואה אותם מחדש.

דילוג לתוכן