פצע

יש בתוכי פצע, פצע של הריסת בתים וישובים בארץ ישראל, פצע שמתרפא כל הזמן.

במהלך העבודה קשה היה לי להיפגש עם הפצע שבתוכי, הרגשתי שאני צריכה להתקדם ולהמשיך הלאה.

אבל תוך כדי העבודה הבנתי שכדי שאצליח להתקדם ולהמשיך אני צריכה להיפגש עם הפצע, לראות מה הוא עשה לי ומה הוא שינה בתוכי.

באחת העבודות יצרתי בית בשלב הרס. הבית עשוי מחוטים, ובעבודות האחרות דימיתי

את הפצע הפנימי.

עסקתי בחוטים ובמסמרים, המסמר דוקר, פוצע והחוט נקרע ונתלש.

כך אני מרגישה בתוכי פצועה וקרועה.

אבל אני מתפללת ומקווה שכמו שהחוט מחבר, והמסמר בונה כך גם אני אצמח

ואבנה.