אני

עולם פנימי, למי אין אחד כזה?

לפעמים זה המקום הכי טוב שאפשר לברוח אליו, להתעלם מהכול, להירגע.

בפרויקט בחרתי להראות סדרה של מצבים בהם רואים את החיבור בין העולם הפנימי למציאות הקיימת.

שתי היצירות הקטנות מופנמות בתוך עצמן, נינוחות, כואבות ומתוסכלות בעולמן הפנימי.

ואילו היצירה הגדולה מראה כי ישנם מצבים בהם אי אפשר להתעלם מהמציאות,

הדמות כלל לא שלווה, אלא מתפרצת בזעקות אל המציאות.

דילוג לתוכן