ביצירה בה עיצבתי את ציפור הנפש שבי, אני מתפייסת עם האישה שאני דרך העיסוק בצמר פלדה – חומר שלא נעים למגע.
כשאנו רוצים להכיר את האנשים שאנחנו ועוסקים במה שבתוכנו, אנו נפגשים לעתים עם דברים שאנחנו פחות אוהבים לראות.
ואני, בחיים שלי, נפגשת דווקא עם הדברים שפחות נעימים לי מתוך בחירה מלאה ומתוך אמונה ביופי הדברים הבאה לידי ביטוי בתהליך הבעירה של הציפור.
ככל שעולה בה האש מתגלה היופי שבה, עד לסוף בו האש נמוגה והציפור חוזרת לצורתה הרגילה.
