בתקופה באחרונה האפשרות של אדם להיות שלם עם עצמו הפכה להיות מטרה חשובה ומאתגרת, במיוחד בזמן שהכול מוחצן ברשתות
החברתיות. על מנת לנסות להיות שלם עם עצמי רציתי גם לצייר את עצמי וגם לאהוב את מה שיוצא על הקנבס. בדרך גיליתי שכל האהבה העצמית נמצאת כבר בתוכנו כחלק מאתנו. כמו ציפור בכלוב, שרק צריך לשחרר אותה ולתת לה לעוף. מכאן עלה בי גם הרעיון “לחזור לעבר”, לצייר את עצמי בילדות ולהתבונן בשינוי שנוצר לאורך השנים, להעריך אותו ולהשלים איתו.
