“מי נגע בך? מי נגע? לא כדאי לו שאדע. מי שתק לך? מי ברח? הפנה לך את גבו, עינייך בידו.” (עידן חביב)
פרויקט הגמר שלי עוסק בכאב, כאב חורט, כאב צורב, כאב פוצע. כאב של ילדים שעברו פגיעה מינית. בחרתי לבטא את הרעיון על ידי טכניקה של חריטה בעץ. עבדתי עם עץ גדוע כי הוא מבטא בסיס, צמיחה, ילדות. אך העץ הגדוע הוא פוטנציאל הרוס לילדות תמימה ובריאה, והוא מבטא מצוקה וחוסר אונים שמשאירה חוויה שכזו על נפש הילד. בעבודה יש ניגודיות ברורה המתבטאת בחתך חד בין השחור ללבן, בין העולם המוכר והתמים לבין עולם שחור והרסני, מתעתע ופוגעני.