כשתכננתי את הפרוייקט שלי בקשתי להעביר לצופה את תחושת משמעותו של פריט לבוש, אותו בחרתי לעצב, דרך החומר ממנו הוא עשוי.
בתקופת הקורונה חזרנו להשתמש בחומרים ביתיים ופשוטים, ובקשתי דווקא דרכם להגיע ליצירת ביגוד המאפיין חתונה בתקופה שקדמה לשנה שעברה עלינו, אירוע שהיה מוקפדומושקע מבחינה חומרית, לעיתים הרבה מעבר לפרופורציה.
בתקופת הזו חזרנו לשורשים מהרבה בחינות, וגם אירוע החתונה חזר להיות פשוט, קטן ומשפחתי יותר אך לפעמים דווקא בשל כך- משמעותי הרבה יותר.
חתונת קורונה היא חתונה לכל דבר. עצם קיום האירוע הוא הדבר העיקרי. כבר לא חשוב האולם היוקרתי או הביגוד המפואר. בניתי את מיצב האירוע הזה מחומרים שיש לכולם בבית כמועיתונים או זכוכית שבורה אותם מיחזרתי.
