אולפנת השומרון, אלקנה
בימוי, צילום, הפקה ועריכה: איילת זימרמן, תום זר-כבוד, אדרת לינזר, עטירה ווגל
קהל יעד: נוער ומבוגרים
נושאים:
יחסי תלמידים-מורים
דעה קדומה
התבגרות
יחסי תלמידים-מורים: הסרט נפתח בסלידה הדדית, מבלי שיהיה הסבר מדוע המורה והתלמידה לא מסתדרות, אולם זהו מצב המשקף מערכת יחסים בין מורים לתלמידים (מנקודת המבט של היוצרות, שהן תלמידות). המורה מאופיינת בקשיחות, גם בביתה שלה, היא לא רואה את מי שנמצא מולה, לא את בנה, וכל שכן לא את תלמידתה. הכיתה נראית ונשמעת כשדה קרב ואין ניסיון גישור. התלמידה לא רוצה ללכת לבית הספר, מבחינתה שום דבר לא ישתנה ואכן, הנבואה מגשימה את עצמה והמורה מעירה לה וכועסת עליה ללא הפסק. לא ברור מדוע ומתי המצב הזה התחיל וכיצד תפח לממדים הללו, אולם הסרט מאיר את הנקודה בה הדברים יכולים להשתנות.
לעתים במצב של חוסר ברירה, בו נכבלים אנשים שונים זה מזה (באזיקים, במעלית תקועה, במקום מרוחק) מתרחש שינוי. המצב המורכב והקשה מוליד בראשיתו תסכול ולאחר מכן בירור שעשוי להוביל להכרות ואף לאחווה או להערכה הדדית, האדם שממול כבר לא זר ומאיים, אלא “מתקלף” והופך להיות אדם.
דעה קדומה: הסרט עוסק אמנם ביחסי מורה ותלמידה ומטבע הדברים ההיררכיה יוצרת מרחק והתמודדות עם סמכות. אולם הסרט מצביע גם על דעות קדומות. טיבן של דעות קדומות הן שמולבש סטריאוטיפ על האדם ואלו התכונות היחידות המאפיינות אותו ומסייעות להגדיר אותו כ”זר” וכ”אחר” מה שמוליד חשדנות, ומכאן המרחק. פעמים רבות, קביעת דעה קדומה כלפי הזולת מאפשרת לאדם להגדיר את עצמו כנפרד מאותו “קמצן”, “רע”, רכלן” וכולי, ולהגדיר את האדם כטוב. דעה קדומה מגדירה את העצמי בנפרד מהאחר, השלילי ואינה מאפשרת הכרות אמיתית או הבנה להתנהגותו של האחר והפערים הולכים וגדלים. רק פירוק דעות אלו, יוביל לחמלה ואולי לחברות מתקנת מציאות.
שפה קולנועית: הסרט מצולם משתי נקודות מבט: של התלמידה ושל המורה. גם עריכת האקספוזיציה (הפתיח) מפרידה בין שתי נקודות המבט כדי לאפשר לצופה להתבונן בעולמן של השתיים. כאשר הן נכבלות יחד, נקודת המבט הופכת להיות אחת – שלהן, וממנה הן מתחילות לצאת מהפריזמה הצרה דרכה ראו את הזולת עד כה.
שאלות מנחות:
- כיצד קשור שם הסרט לסיפור? היכן מופעלת מחשבה בסרט?
- “הזולת הוא הראי” (מיוחס לבעל שם טוב). מה פירוש המשפט לדעתך?
על כך אמר הרבי מלובביץ’ (ליקוטי שיחות חלק ד פרשנת נוח עמוד 24):
שכאשר אדם רואה רע בזולתו, הרי זו הוכחה שיש בו עצמו משהו מאותו רע.
מה דעתך על קביעה זו? היכן ניתן לראות זאת בסרט? האם בחייך יש מצבים בהם הזולת משקף עבורך תכונות שלך?
- וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ. (ישעיהו ל, כ) הפסוק החשוב מציע לא רק להקשיב למורים / למלמד / לנביא, אלא לראות. במה פעולה זו שונה מהקשבה ומדוע לדעתך אנו מצטווים לראות את מי שמחנך?
| 4. והיינו דאמר רבי: הרבה תורה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מהם ומתלמידי יותר מכולן (מכות י עא) – תאר את ההדרגה המופיעה במשפט, מדוע התלמידים הם המלמדים ביותר?
|
||
