20 ק”ג של אדרנלין (תיעודי), תשס”ה

אור תורה סטון בנות, ירושלים

בימוי, צילום, הפקה ועריכה: אראלה פינטוס, הדס בן חיים, דורין מזרחי.

קהל יעד: נוער ומבוגרים

נושאים:

אחרות ושונות

משפחה

ניתוח תוכן

אחרות ושונות: האם עינב, הילדה האנרגטית בסרט היא אחרת או שונה?

כדי לענות על כך צריך אולי להגדיר מה נחשב ‘נורמטיבי’, אך אין ספק שעינב היא ילדה שמאתגרת את הוריה בפרט ואת סביבתה בכלל.  עינב מאובחנת כבעלת הפרעת קשב ונוטלת תרופה שתסייע לה להיות יותר מרוכזת ורגועה. ‘הפרעת קשב’ היא תופעה שכיחה הקשורה למערכת העצבית של הילד. פעמים רבות, נוטים לראות בילדים כגון עינב ‘ילדים מופרעים’ שמקשים מאד על הסביבה ומעוררים תחושת ייאוש. אך הוריה של עינב אינם מסתירים את ההתמודדות, לא מעצמם, לא ממנה ולא מהסביבה. ובמקביל לטיפול התרופתי, הם מאתגרים אותה בכך שהם משקפים לה את התנהגותה, והיא בתמורה ובשאלותיה בחינניות והסקרניות מציבה מולם מראה אודותם, שגם הם לא תמיד ראו או חשבו עליה.

משפחה: עינב היא לא רק בת להורים, היא גם אחות שמתנהגת כילדה הצעירה במשפחה, על כל המשתמע מכך, אך בעיקר היא מאתגרת את אחיה ואחיותיה שצריכים להתמודד עם אותה פעלתנות-יתר שלה. לעתים האחים משלמים מחיר על התנהגותה, כאשר המשפחה מוותרת על בילוי שמא עינב תחבל בו, או שהיא דורשת תשומת לב גבוהה והתייחסות מיידית. מצד שני, נוכחות של ילדה בבית שהיא קצת שונה, מחייבת את האחים לפתח רגישות ואף למצוא תחומי עניין משותפים שמועילים לכולם. כך עינב לא רק מציקה לאחותה אלא הן גם רוקדות יחד, והדבר מביא לביטוי ייחודי של שתיהן. חיפוש המכנה המשותף מאפשר חיבור והכרות עם צדדים נוספים של עינב מעבר לאותה היפראקטיביות.

שפה קולנועית: נראה על פי הקרדיטים שאחת היוצרות היא בת משפחה, ואכן זהו סרט תיעודי אישי שמצולם מתוך חיי המשפחה ברגעים היומיומיים, ללא העמדת פנים או אף העמדת מצלמה באופן מלאכותי. נראה כי המצלמה נוכחת בחיי המשפחה ומשום כך מצליחה להעביר היטב את הרגעים השונים והמגוונים של עינב, ובעיקר את חוסר השקט שלה שבא לדי ביטוי בסיטואציות רבות וטבעיות.

מתן המצלמה לעינב מאפשר לה לקחת אחריות על התהליך והופך אותה לשותפה ואחראית, אך גם מצדיק את ההצצה אליה. אנו הצופים מביטים בה, אך גם היא מציצה באחרים וכך היא לא רק ‘ילדה עם בעיה שאנו מתבוננים בה’, אלא היא חלק מהצוות, כמו שהיא חלק מהשיח על הקשיים שלה. אמנם היא רק ילדה ולא תמיד מצליחה להתגבר, אך הסרט ובעיקר הוריה, מעודדים אותה להיות חלק מהתהליך.

שאלות מנחות:

  1. הסרט נוצר לפני למעלה מעשר שנים. מה ידוע לך היום על הפרעת-קשב? האם הנושא מוכר לך אישית? מעצמך? מהסביבה? כיצד קושי זה מטופל בסביבתך?
  2. מעבר להצבעה על הקשיים שבהפרעת קשב, ישנם גם יתרונות? תוכל/י לשער מה הם?
  3. מצוות היהדות דורשות התכוונות. כיצד לדעתך ניתן להתמודד איתן בעולם היפראקטיבי?
  4. ישנם מפורסמים שמספרים כי הם מתמודדים עם הפרעת קשב. בדקו את הדמויות הבאות ולאן הם הגיעו גם בזכות אותה היפראקטיביות: אברי גלעד, ג’ים קארי, וויל סמית, מייקל פלפס.
  5. ניתן לצפות בשיחה אותו מנהל שולי רנד, היפראקטיבי בעצמו, עם הרב המקובל גדעון הולנד: https://www.hidabroot.org/article/220809

 

 

דילוג לתוכן