החברה מכתיבה לכל אדם מה הוא צריך להיות, מאפיינת אותו, ממסגרת אותו, ו”מוחקת” את האפשרות של האדם להיות הוא עצמו.
אני מרגישה שהחברה מסתפקת ברושם רישמי שטחי ושאין הסתכלות על העושר והצבעוניות האין סופית שיש בכל אדם.
בעבודתי אני מבקשת תנו לי להיות באופן הכי פרוע שלי, באופן הכי משוחרר מהגדרות,
תנו לי לרחף בין המשאלות שלנו, תנו לי להיות “אני”.
תנו לנו להיות משוגעים, תנו לנו להיות אמיתיים.
