כמו ורד יפה ומושך אך דוקר בגבעוליו. מתחת לאיפור מסתתרים רגישות וכאב.
אודם, חיוך ענק מוגזם, צחוק מאולץ.
אורות ורעש משתיקים את העצבות רק העיניים מבטאות את הפנימיות.
במקום שהיה צחוק קולני ומזויף, נשארה פינה נטושה ובודדה.
נשארנו שבורים כבקבוקי וודקה, כעס. עצבות. חרטה. חצויה בין טוב לרע, בין אמת לשקר.
