“שקופים”

העבודה שלי נוגעת בנושא שהחברה בוחרת להתרחק ממנו, מחלות נפש, טראומות, הלם קרב, דיכאון וחרדה. בעיות “שקופות”.

את תחושות הבדידות, הניכור והכאב אני מדמה לרכבות תחתיות בעיר מודרנית מנוכרת.

עם השנים הבנתי שהקשבה היא מזור ומפתח לתיקון,

אני מישירה מבט לכאבם האנושי ומתבוננת,

העיניים הן ראי לנפש.

ציירתי עיניים על מראות, המראה משקפת כל אחד ואחת מאיתנו.

המראה יוצרת קשר של מבט, הזדהות ושיח עם אותם אנשים “שקופים”.