מים ואש. שונים ודומים.
אפלה, תהומות בפנים.
ואז המים באים.
חיים. מחבקים.
ממלאים את התהומות
לא מתחשבים באבק שעל הלב.
מנקים. מטהרים.
והאש, רוקדת לי ריקוד שקט, מהפנט.
לא נכנעת לקור, לאפלה.
מחממת. טהורה. מאירה.
מים ואש מזכירים לי
יש בי חיות ותנועה
טוהר ועוצמה.
יש בי נשמה.
בציורים רציתי להראות
רגעים בהם העולם בחוץ
נפגש עם עולמי הפנימי.
לרגע
הנשמה לא מרגישה זרה כאן בעולם.
נושקים שמים וארץ.
גאולה.
