תיכון אמי”ת בנות, מעלה אדומים
בימוי, צילום ועריכה :שקד רחלי גרשי, קורל סלמן, יירוס דרס
קהל יעד:
נוער ומבוגרים
נושאים:
חסד ונתינה
השתלות כליה
ניתוח תוכן
חסד ונתינה: הסרט נפתח בצילום פסוקי תפילה תוך הדגשת המלים “גמילות חסדים”, שהיא מתוך הדברים שאין להם שיעור. ואכן הסרט מלווה את תהילה שבוחרת לתרום כליה. אמנם כבר אלף אנשים ונשים תרמו כליות אך עדיין מדובר בתהליך שיש בו סכנה. אולם זוהי תרומה מצילת חיים וכוחה גדול. התהליך הנראה בסרט מצביע על החסד הגדול במעשה זה ומתאר את הסיבה שבעטיה הגיבורה בחרה בכך. ישנם גיבורים רבים בארץ ובעולם בנותנים מעצמם – עמותות גדולות וקטנות, מעשי חסד של יחידים ושל קבוצות, ותרומת כליה היא מעשה חסד של יחידים הנותנים מגופם ממש.
תרומות איברים והשתלות כליה: מאחר והסרט עוקב בעיקר אחר תהילה כדאי גם להסב את תשומת הלב לנושא הדיאליזה ותרומות איברים בישראל ובכלל. האנשים הזקוקים לתרומת כליה מבלים ימים, שבועות ושנים בדיאליזה בבתי החולים והם נמצאים בסכנה יומיומית, כך שתרומת כליה היא הצלת חיים של ממש. אולם לא רבים זוכים או מתאימים להשתלות והם ממשיכים בדיאליזה. כדאי להתייחס לשאלות העולות בנושא זה של תרומות איברים בהלכה ובמוסר ועל ההבדל שבין תרומת איברים בעודנו בחיים לבין התרומה לאחר מותו של אדם.
שפה קולנועית:
כוחו של הסרט הוא במעקב אחרי תהילה תוך כדי התהליך ולא רק לאחריו. מבחינה זו חשובה הסצנה עם האם שמביעה חשש מהניתוח וכן הכביסה שתולה הבת לאחר הניתוח מצביעה על מה שנדרש מהמשפחה בעקבות מעשה החסד של האם.
שם הסרט “שלי שלך” יוצר חיבור הדדי ושייכות. זהו שם שמציג נתינה ללא תנאי ולא גבולות.
שאלות מנחות:
- מה דעתכם על תרומת כליה באופן כללי ומי לדעתכם צריך להיות מעורב בהחלטה גורלית כזו
- האם בסיבתכם יש אנשים שחתמו על כרטיס ‘אדי’ (תרומת איברים לאחר הפטירה)? מה דעתכם על כך?
- ארבע מדות באדם:
האומר שלי שלי ושלך שלך, זו מדה בינונית. ויש אומרים, זו מדת סדום.
שלי שלך ושלך שלי, עם הארץ.
שלי שלך ושלך שלך, חסיד
שלי שלי ושלך שלי, רשע. (אבות פרק ה משנה י’)
המשנה הזו נכתבה בשנים בהם לא חזו נתינה מסכנת חיים. מה לדעתך היו אומרים חז”ל על נתינה זו? האם המשנה הזו מתאימה לכאן או יש משנה אחרת הזכורה לך המתייחסת לנתינה שיש בה סיכון חיים?
