קטע ריקוד מורכב מרצף של תנועות הבאות זו אחר זו.
רצף פרקי זמן מצטברים לתנועה שלמה.
כל תנועה היא פיסה בזמן ורצף של תנועות הוא רגע מהחיים.
היצירה היא פירוק של השלם, שהעין מרכיבה מחדש.
בין משטח הזכוכית לתנועות הריקוד קיים ניגוד, הזכוכית משדרת סטטיות וקיפאון, לעומת תנועה וחיים בריקוד.
