“רגע”
אלישבע טורובסקי
היצירה מדברת על מרוץ החיים שהרבה פעמים הרכבת מסמלת את החיים, את המרוץ, את התחנות ואת האנשים המתחלפים. אז בחרתי לצייר את עצמי בתוך הרכבת להראות שאני כל הזמן במרוץ הזה ואת עצמי מחוץ לרכבת שיש תקופות בחיים. ואני ברציף כי לא ידוע האם אני עולה על הרכבת? האם אני יורדת ממנה? האם אני מחכה לרכבת? וברציף כתוב אינסוף, זאת אומרת שיש אינסוף רציפים, זה משהו שהוא גם משתנה מאד וזה לא משהו אחיד.
יש מאחורי הדמות שלא ברור אם היא עצובה או מתגעגעת, שלט שכתוב: “מסילת חיי, געגועי, הד תפילותי” שזה מסמל את הכמיהה למשהו במרוץ החיים.
מאחורי הדמות יש הבזק אור שמסמל את האור בקצה המנהרה, את התקווה שיש בחיים. ויש את העורב השחור שמסמל מוות, והוא לא חלק מהיצירה-הוא בצד, וגם בעקבות המלחמה חשתי למעשה שכל החיים בסוף מסתכמים במוות.
