“אִם אָדָם
הָיָה מוֹשֵךְ אַחֲרָיו חוּט
לְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ,
מַה הָיָה מְסמֵּן אַחֲרָיו,
אֵיזוֹ דוגמא,
מִשָּׁם עַד שָׁם, קַו דַּק
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
רִשׁוּם רָגִישׁ ומדויק
וְתָמִיד נִרְגָּשׁ.”
(חיה שנהב)
בשלב הזה- של סיום הילדות
של הגדילה, השינויים, הבחירות והמעברים
אני יותר מתמיד מרגישה שייכת
לשורשים, לבית, לעוגן שנתן לי חום ואהבה לגדול בתוכם
ובשער הזה- אני בוחרת להיות מחוברת
ולהמשיך את החוט, ואת השביל שלי
מתוך המקום שצמחתי ממנו.
