לצד הדרך, בן אדם מקופל או מזרן? עין נעצרת על מזרן ואולי על בן אדם?
רגע הספק שאולי זה אדם ואולי מזרן הנו חוויה סיפית בה התודעה נעה בין חוויה אסתטית – מזרן המושלך לצד הדרך, לבין חוויה מעוררת חרדה – אדם מושלך.
להזעיק עזרה או להמשיך ללכת? בחרתי בצבעוניות ובצבעי אקריליק הנבלעים בחומר בכדי ליצור את התחושה שהאדם הוא חלק מהמזרן, ולא המזרן חלק ממנו.