עת ספוד ועת רקוד (עלילתי)

ישיבת נווה שמואל, אפרת

בימוי, צילום, הפקה ועריכה: רונן סילברמן, יהודה עמנואל, מתנאל ברוכין

 

קהל יעד:

נוער ומבוגרים

נושאים:

זהות דתית

יחסים בתוך המשפחה

ניתוח תוכן

זהות דתית: הסרט מתאר שלושה ייצוגים של זהות דתית. גיבור הסרט בוחר בכיוון החסידי- ברסלבי, דוד כבר נמצא עמוק שם ואילו אביו, הוא דתי לאומי. מובן שיש מתח בין העולמות הללו. התנהגות הבן נדמית לאב כזרה, והוא רואה את הברסלביות בעיקר בהקשר של ריקודים, קפיצות ואומן. ואילו הבן מוצא שהזהות הזו משמחת אותו. הגיבור נמצא בגיל ההתבגרות, ומייצג את תהליך הבחירה, כאשר מולו ניצבים הבוגרים מהדור שמעליו, שהם עשו את בחירתם הדתית ולכן כל אחד מהם נמצא בעמדה ברורה ביחס לזהותו. הזהויות הדתיות מוצאות את עצמן בהתנגשות, למרות שכולן מתייחסות לאותו עולם דתי, אולם יש חשש מפני ה’אחר’ – בלבוש, בהתנהגות ובתפיסתו הדתית.

הסרט אינו מסתפק בפער הדתי, אלא מציין כי לא שאלת הדת היא המרכזית, אלא מערכת היחסים, וזהו בסיס לסרטים רבים העוסקים בשאלת החזרה בתשובה / בשאלה, שבדרך כלל בני הבית מתקשים להתמודד עם עצם השינוי והפיכתו של הבן/הבת ל’זרים’ במראה והלכות החיים.

יחסים בתוך המשפחה: הקונפליקט בסרט שעל פני השטח עוסק בהבדלים בזהות הדתית, אולם הבדלים אלו מייצגים מערכת יחסים שבבסיסה חוסר היכולת של הסב והבן לקבל את בחירותיהם בחיים וחוסר יכולת לתקן מערכת יחסים זו.

במערכת היחסים של האב עם הסב יש החמצה, זה מאוחר מדי. הדהוד למערכת היחסים עם הסב, אנו מוצאים אצל הגיבור ואביו, שהם בוחרים לתקן בגלל ההיסטוריה המשפחתית הלא-טובה. האב עושה את הצעד הראשון, שמשפיע מיידית על בנו. ברגע שהם פותחים פתח קטן של תקשורת, עיקר הקונפליקט הדתי נעלם, ונותרת הזדמנות לתיקון מערכת היחסים, שהיא החשובה יותר.

שפה קולנועית: הסרט נפתח בקליפ קופצני ושמח שמייצג בעריכתו הקצבית את עולמו של הגיבור, עולם ברסלבי תזזיתי שנראה בעיקר כלפי חוץ, כלפי האנשים ברחוב – הדבקת סטיקרים, ריקודים ברחוב ועוד. כבר בבחירה זו נמשך הצופה לעולמו השמח של הגיבור, אולם המעבר לבית אביו הופך פתאום שקט תוך כדי צילום יציב ולא קופצני.

שאלות מנחות:

  1. מה דעתך על שם הסרט?
  2. מדוע לדעתך נבחר ייצוג ברסלבי להתמודדות עם ה’אחרות’, ולא נניח חילוני או חרדי?
  3. “עבודת השם היא לא רק בספרים” אומר הברסלבר לאביו שמטיח בו “ומה עם תפילה במניין, הנחת תפילין”? אילו שתי תפיסות עולם מייצגת שיחה זו ביחס למצוות היהדות? מה דעתך על גישות אלו?
  4. לפניך מקור להעשרה בנוגע לעבודת השם מתוך שמחה:

https://otniel.org/lesson/%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%98-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%95-2/

 

 

דילוג לתוכן