עכשיו

טרם ה 7.10 היה שסע בעם שנראה שאינו ניתן לאיחוי.
בעקבות הטלטלה של אסון ה-7.10, נוצרה ההבנה שלא נוכל להתקיים בשסע מתמיד, והיתה תקופת אחדות.
כאשר לחיצת יד מוצגת במנך אנכי, היא הופכת לסיוע. האחד מושך את
השני מהתחתית. בשעון חול, המייצג את עניין הזמן ביצירה זו, הצדדים
משתנים ובכל פעם שהשעון מתהפך- הצד המקבל הופך לנותן והמסייע
למסתייע.
כעת, כשהאחדות חוזרת להתרופף, חייבים להתאחד במהירות. אנו עם שאינו יכול להרשות לעצמו לחיות בשסע. כוחנו באחדותנו.