כפר הנוער הדתי כפר חסידים
בימוי, צילום, הפקה ועריכה : עמית בנישו, אמיר פלג, נתיב רובינזון, יותם מאור
https://www.inn.co.il/TV/Cat.ashx/31/191072
קהל יעד:
נוער ומבוגרים
נושאים:
הגירה / עלייה
גיור
ניתוח תוכן
הגירה / עלייה: באומץ רב מספר ג’רמי, גיבור הסרט, על המעבר מצרפת לישראל. הסרט מתחיל כ”עוד סיפור של עולה חדש”, אולם כמו בצל הוא מתקלף ומוסיף פרטי מידע נוספים כגון: שהמעבר הוא בעקבות תהליך הגיור, ושאחיו נותר בצרפת. בתחילת הסרט נדמה כי הקושי הוא השפה, אולם ככל שהסרט מתקדם ג’רמי מתאר את המעבר לארץ ולזהות היהודית, כמעבר (הגירה) בלשונו, של קריעה מהחברים, מהמנטליות המוכרת ומאורח החיים. תפקיד הסרט הוא לפתוח בלב הצופה את ההבנה והאמפתיה כלפי כל מי שנעקר ממקומו וממחוזות ילדותו אל מקום חדש, שאז עליו להתמודד בכל כך הרבה חזיתות. למזלו של ג’רמי יש לו מורה טוב והוא מציין זאת משום שחשוב לראות כיצד במהלך השינוי, חשוב שיהיו סוכני שינוי שמסייעים.
גיור: ג’רמי נולד למשפחה בה אביו יהודי ואימו לא. לא ברור מתוך הסרט האם זהותו היהודית היתה דומיננטית, אולם בהחלטה שעשו ההורים, בשינוי הזהות, הם למעשה לוקחים איתם את שאר בני המשפחה למסע מורכב ומאתגר. ג’רמי אומר שהוא רוצה להיות יהודי, אולם זו דרך שאינה קלה: עליו ללמוד לא מעט ולהכיר חיים חדשים בארץ חדשה. הסרט אינו מעמיק בנושא הזהות, אלא מתמקד בשינויים שג’רמי צריך להתמודד איתם ובכללם המעבר להיות יהודי.
שפה קולנועית: את הסרט העדין והמרגש מלווה פס הקול של ג’רמי. הוא מביט על המהלך שהוא נמצא בתוכו גם מבפנים אך גם מבחוץ. “אני יודע שאני לא הגיבור שאתם מחפשים”, הוא אומר ובוחן בכך את המקום שלו שנמצא בין לבין: בין ההבנה שהסיפור שלו מעניין וחשוב לבין חוסר הבהירות שבמצבו. הוא מתאר את מקומו כיום כמו סיפור המגלה נדבך אחרי נדבך, וישנו פער בין ההומור והעדינות בהם הוא מספר לבין ההתמודדות היומיומית שלו. ייתכן כי עשיית הסרט עצמה, מאפשרת לו להתמודד עם המצב הזה ש”אין לו פיתרון”, כמו שהוא אומר.
שאלות מנחות:
- נתחו את שם הסרט. על מה מצביעות שתי המילים?
- מדוע לדעתך משתמש ג’רמי במילה “הגירה” ולא “עלייה”?
- מה מתחדש לך בנוגע לעולים / אנשים שעוברים ממקום למקום, דרך דמותו של הגיבור?
- לפניך השיר “שתי המולדות” / לאה גולדברג.
היכן ניתן למצוא בסרט את המוטיבים עליהם מדברת המשוררת?
אורן / לאה גולדברג
כאן לא אשמע את קול הקוקיה.
כאן לא יחבוש העץ מצנפת שלג,
אבל בצל האורנים האלה
כל ילדותי שקמה לתחיה.
צלצול המחטים: היֹה היה – –
אקרא מולדת למרחב השלג,
לקרח ירקרק כובל הפלג,
ללשון השיר בארץ נוכריה.
אולי רק ציפורי-מסע יודעות –
כשהן תלויות בין ארץ ושמיים –
את זה הכאב של שתי המולדות.
אתכם אני נשתלתי פעמיים,
אתכם אני צמחתי, אורנים,
ושורשיי בשני נופים שונים.
