מדרשיית נעם, קריית יעקב הרצוג, כפר סבא
בימוי, צילום, הפקה ועריכה: עדיאל שביט, אלון חגי, אלעזר בן פורת
קהל יעד:
נוער ומבוגרים
נושאים:
התמכרות
ערבות הדדית
ניתוח תוכן
התמכרות: הסרט עוסק בהתמכרות חמורה של אסף, התמכרות לסמים שלא מאפשרת לו להתפתח ולצמוח כנער עם שאיפות עתידיות, אלא הוא הולך ומסתבך. בסיוע של חברו הטוב הוא מוכן להשתדל לתקן, אולם מאחר וקשה להיגמל ללא תהליך מבוקר, הוא נופל בחזרה במהירות ומאבד את לימודיו ואת חבריו. לא ברורה נקודת ההתחלה וכיצד אסף התחיל עם הסמים, אולם נראה כי הוא מצא קבוצת חברים מעשנים שאיתם הוא יכול להרשות לעצמו להיסחף, להיות ‘אסף’ אחר זהותו הרגילה. מול העישון בחבורה והרגשת השחרור הוא לא יכול להילחם והוא מתמכר לסמים שגורמים לו להיות עייף, עצל, לא לומד ושקרן. אסף מייצג כל נער או נערה המתמכרים לפעולה שמזיקה להם ולסביבה, וזה לא משנה מאיזה רקע הוא הגיע או באיזה בית הוא גדל – ההתמכרות אורבת לכולנו כבני אדם באשר הם. המבוגרים הנוכחים בסרט מתמודדים עם ההתמכרות דרך התכחשות לבעיה: היועץ והמנהל לא מנסים לסייע לו דרך תהליך מבוקר או הפניה לגורמים מטפלים אלא מעיפים אותו מבית הספר ונראה כי גם ההורים אינם בתמונה ואסף מסתובב ברחובות. יוצרי הסרט מצביעים על כך שהוא ממשיך להידרדר ואין תקווה.
ערבות הדדית: אוראל, חברו הטוב של אסף, רואה את מצבו של אסף ומוכן לסייע לו בכל דרך – החל מכתיבת מבחן עבורו ועד לשכנוע בקבלת טיפול מההתמכרות. אולם הוא בחור צעיר ואינו גורם מטפל, וסופה של דאגתו לאסף, שהיא מרחיקה את אסף ממנו ומהאפשרות להבריא. אוראל, כשמו כן הוא, דואג לו ומוכן לסכן עצמו בעבור אסף, אולם חלק מלקיחת האחריות לחברו, היא לערב את המבוגרים שיסייעו. לצערו, המבוגרים אינם מסייעים וסופו שאיבד את חברו, אך משום שחברו מאבד את עצמו בתוך הסמים.
שפה קולנועית: הסרט מתרחש בלוקיישנים שאינם נעימים אלא מנוכרים: כיתה ריקה, מסדרונות מתקלפים, פינת רחוב. אלו מקומות שמעוררים תחושת ניכור ובדידות. הם ריקים ולא נוכחים בהם אנשים נוספים מעבר לדמויות. זהו עולם מפורק, למרות שרובו מתרחש במוסד חינוכי שאמור היה להיות מקום מעורר השראה, אך לא כן על פי הסרט.
שאלות מנחות:
- מה דעתך על מעשהו של אוראל? כיצד היית נוהג במקומו?
- האם חווית סיטואציה בה נקרעת בין הצורך להגן על חבר/ה לבין ‘הלשנה’ למבוגר אחראי?
- על מה מרמז שם הסרט? מהי תשובתך לשאלה זו?
- התמכרות (עפ”י ויקיפדיה) היא:
התניה בלתי נשלטת לחזור על פעולה גם אם נוגדת את רצון בעליה. היא תופעה של שימוש חוזר בכמויות הולכות וגדלות של חומר או התנהגויות הגורמות להנאה, אשר מביאים את המשתמש בהם למצב שבו מניעה של שימוש גורמת למצוקה ודחף להשתמש שוב. כלומר, זהו מצב של תלות נרכשת פסיכולוגית וגופנית, בחומר או בפעילות כלשהם.
התמכרות לסמים היא מהחמורות שבהתמכרויות, אולם האם את/ה חווה התמכרות ברמה כלשהי לפעולות מסוימות? מה את/ה מנסה לעשות בענין? האם חבר/ה או בני משפחה מודעים לכך?
