בפער שבין ראיית הטוב והריאליזם עומדים מעל 5 מיליון איש.
שבמסווה של הומנוטריה טיפחנו להם בית חרושת להרס.
גני ילדים שהפכו למחסני תחמושת, בתים שהפכו בתי סוהר של
חטופים, חדרי ילדים דרכם מתכננים איך לגדוע חייהם של
אחרים.
ציפיתי שנבין שמתחת לפני השטח של העיר שציירנו לעצמנו כמערבית
ותמימה, שאנשיה הם ”כמונו“, מסתתר רוע בלתי נגמר.
לכן בחרתי ליצור את העבודה שלי.
מתוך מחשבה על ספר ילדים שאהבתי מאוד, אני מקווה
להעביר לצופה תחושת זעזוע והרס של חיים ותמימות.
תפריט
