בקיץ שעבר, בשעות הצהריים פרצו לביתי שני מחבלים ותקפו אותי ואת החבר שלי.
אחי שנכנס הביתה במקרה, ברח וקרא לעזרה בזמן שהמחבלים כבר ברחו.
בפרויקט שלי אני מנסה להביע את התחושות שלי בעיקר כלפיי המחבלים שפרצו אלי הביתה, וכלפיי מחבלים בכלל.
אני מנסה להעביר לצופה את התחושות שחוויתי אז וחווה עד היום.
המחבלים התנהגו כמו חיות, כל מה שאני זוכרת מהם זה בעיקר דמויות אגרסיביות, זריזות, מכות ונהמות.
לא הייתה בהם טיפת אנושיות.
חיות בדמות אנוש.
