בעבודה רואים חלק מדמות עלומה שמייצגת אותי, יושבת על כסא מול שולחן של בית ספר ולוח, כאשר חלק מהגוף קיים אבל רובו של הגוף איננו, ומעבר לכך, הנפש וה”עצמי” שלה חסרים. בעבודה שלי רציתי לבטא תחושה שליוותה אותי בתקופות מסויימות לאורך שנות הלמידה שלי מהיסודי ועד התיכון- תחושה שאני פתאום מרגישה ריקנות עצמית. עצם הישיבה מול שולחן וכסא, הצורך ללמוד דברים שלא מעניינים אותי ומרגישים לי בזבוז של זמן במשך כמה שנים, החסירו ממני את עצמי
תפריט
