דיוקן עצמי המורכב מפנים בעיניים עצומות, שקטות ורפויות. מצד שני, עשרות ידיים נואשות מטפסות, שורטות ונתפסות בשיער. הניגוד מבטא את הכוחות השונים באנושיות את הצד המאמין, השקט והבוטח לעומת הצד השורד ועושה מעשים קשים על מנת לשרוד. בשני הצדדים מצויירים זוג תוכיי קוקטיל שהיו לי בילדותי, אחד לבקן והשני רגיל, הלבקן סבל מיחס מפלה מתוכים אחרים בגלל הצבע שלו וזה מבטא את התחושה שלי את החברה האנושית.
תפריט
